|
|
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 1
פרק א': הוראות כלליות
1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשנ"ד, תשס"ט5, 12, מס' 33- תשע"א, מס' 36 תשע"ב)
בחוק זה -
"בית-משפט" - לרבות בית-דין דתי;
"פסק-דין" - פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;
"זוכה" - מי שפסק-דין ניתן לזכותו, לרבות חליפין;
"חייב" - מי שפסק-דין ניתן לחובתו;
"חוב פסוק" - החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;
"הליך" - פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק-דין;
"ערובה" - ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;
"נכס" - לרבות זכות קיימת או עתידה.
"לשכה" או "לשכת הוצאה לפועל" - לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2.
"קיבוץ" - אגודה שיתופית שסווגה על-ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי.
"המצאה מלאה" - כל אחת מאלה:
(1) המצאה באחת הדרכים המפורטות בפרק ל"ב, סימנים א', ב' וג' לתקנות סדר הדין, למעט המצאה בדרכים המפורטות בתקנות 475(4) ו-(5), 480, 482, ו-489;
(2) המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);
"חוק בתי המשפט" חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד 1984 ;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;
"תקנות סדר הדין" - תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
"פסק דין לפינוי מושכר" פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 , אינו חל עליו.
2. לשכות הוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט)
(א) שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.
(ב) בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.
(ג) בסעיף זה, "מחוז" - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 .
3. מינוי רשמי הוצאה לפועל וכהונתם (תיקון: מס' 3- תשע"א)
(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב) לא ימנה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.
(ג) (1) הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:
(א) שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ןהוא יהיה היושב ראש;
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל;
(ג) הממונה על רשמי הוצאה לפועל;
(ד) נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;
(ה) נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.
(2) הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
(3) תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו-(ה) תהיה חמש שנים.
(4) הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.
(ד) כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:
(1) בצאתו לקצבה;
(2) בהתפטרות;
(3) על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ד;
(4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג 1963 .
3א. מעמדם וסמכותם של רשמי הוצאה לפועל (תיקון: מס' 33- תשע"א)
(א) רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו-3ב עד 3ד.
(ב) רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.
(ג) החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.
(ד) בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.
(ה) הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.
3ב. תחולת הוראות מחוק בתי המשפט (תיקון: מס' 33- תשע"א)
הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.
3ב1. סמכות רשם לסיים דיון (תיקון מס' 38 תשע"ב)
רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.
3ב2. רציפות הדיון (תיקון מס' 38 תשע"ב)
נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרדמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.
3ג. הממונה על רשמי הוצאה לפועל (תיקון: מס' 33- תשע"א)
(א) שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(ב) הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 3א(ד) או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.
(ג) תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
(ד) הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.
(ה) בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח 1998 , הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
3ד. אחראי על בירור תלונות (תיקון: מס' 33- תשע"א)
(א) שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.
(ב) על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג 1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.
4. מנהלי לשכות ההוצאה לפועל ומנהל מערכת ההוצאה לפועל (תיקון: תשס"ט) 12
(א) שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.
(ב) שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.
4א. הענקת סמכויות לדון בבקשות (תיקון: תש"ן, תשס"ט) 12, 21
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו-70.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ג) אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.
5. הטלת תפקידים (תיקון: תש"ן, תשנ"א, תשס"ט)3, 12, 17
(א) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן - תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; המנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, "אדם" - למעט תאגיד.
(ג) מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן - בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.
(ג1) אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת הוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו-(ג1).
(ה) (בוטל)
5א. ועדת האישורים (תיקון: תשנ"א3, תש"ס7)
(א) שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן - ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב-ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.
(ב) הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא תושב ישראל;
(1א) הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;
(2) הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל.
(3) הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.
(ג) הועדה רשאית לסרב לתת אישור -
(1) בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;
(2) אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;
(3) אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;
(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972.
(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.
(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.
(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.
5ב. תוקף אישורים וסדרי עבודה (תיקון: תשנ"א)3
(א) אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.
(ב) אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.
(ג) בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ד) הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.
5ב-1. בעל אישור חדש (תיקון: תש"ס7)
בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.
5ג. ניהול פנקס (תיקון: תשנ"א, תשס"ט)3, 12
מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.
5ד. סייג לעיסוק (תיקון: תשנ"א)3
(א) בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, "קרוב" - בן זוג, הורים, אחים וילדים.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך-דין או כמתמחה.
5ה. חובת סודיות (תיקון: תשנ"א)3
לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.
5ו. אי חידוש, ביטול או פסילה (תיקון: תשנ"א)3
ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:
(1) נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;
(2) הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;
(3) הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;
(4) הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.
5ז. בירור תלונות והתליה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד, תשס"ט)3, 6, 12
(א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.
(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.
(2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.
(3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.
(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו-11 (ה);
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).
5ח. הפסקת ביצועו של הליך (תיקון: תשנ"א)3
מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.
5ט. (בוטל) (תיקון: תשנ"א, תשנ"ד, תשס"ה)3, 6
6. בקשת ביצוע (תיקון: תשנ"ד, תשס"ט, מס' 32- תשע"א, מס' 35- תשע"ב, מס' 36 תשע"ב)6, 12
(א) הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין; הוא יציין בה, פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא, מפעם לפעם, לבקש נקיטת הליכים נוספים.
(ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי-פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו חלף אותו מועד.
(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.
7. המצאת אזהרה ופסק-דין (תיקון: תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ט, מס' 35- תשע"ב, מס' 36 תשע"ב)6, 12, 18
(א) משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא המנהל לשכת הוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק-הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ-20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ-10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, "העתק" של פסיקתה, הוראת תשלום או צו - לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.
(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל,
בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז' 2;
(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.
(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו-(א2), שיש לכלול באזהרה.
(ב)(1) המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.
(2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו-(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 או, הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה:
(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.
(ה) לא יוחל בביצוע פסק-הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.
(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסתו לישראל.
7א. בקשת חייב לצו תשלומים (תיקון: תשנ"ד6, תש"ס7, תשס"ט) 12
(א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו:
(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע.
(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות).
(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).
(ב) המנהל לשכת הוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.
(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.
(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.
(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.
7ב. מסירת מידע (תיקון: תשנ"ד6, תש"ס7, תשס"ט, מס' 35- תשע"ב)12, 15
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.
(א1) נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.
(א2) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה.
(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.
(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.
(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.
(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.
(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב;
לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.
(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע. ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.
(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (3) ו-(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.
(ה) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע על חייב לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.
(ו1)לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -
(1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:
(א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;
(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;
(2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;
(3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;
(4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;
(5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה.
(ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית.
(ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.
(ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו-(2) יכול שיותקנו בהדרגה.
(ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.
7ב-1. פטור מאחריות במסירת מידע (תיקון: תשס"ט) 12
מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
7ג. חזקה בדבר יכולת החייב (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ט, תשס"ט)6, 12
(א) על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבולות לפי פרק ו'1 והליכי הבאה לפי פרק ז'2.
(ב) חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.
8. נקיטת הליכים, הפסקתם וביטולם לפי בקשת הזוכה (תיקון: תשל"ח, תש"ס7, תשס"א, תשס"ט) 12, 22
(א) ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבתאחת.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי-יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור.
(ג) הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו-(א3), 11, 14, 15, 19, 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז'3 לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.
(ה) הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.
9. אגרות והוצאות (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט)
(א) האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.
(ב) האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום-לב.
(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר המנהל לשכת הוצאה לפועל, והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.
10. שכר עורך דין (תיקון: תשמ"ו, תשס"ט)
(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.
(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.
(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
10א. (בוטל) (תיקון: תשס"א)
11. העברת הביצוע של פסק-דין או של הליך (תיקון: תשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק-הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה-לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
12. פסק-דין הטעון הבהרה (תיקון: תשס"ט)
היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק-הדין שאינו טעון הבהרה.
12א. בקשה לבית המשפט בעניין פסק דין למזונות (תיקון: מס' 42 והוראת שעה התשע"ג)
שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.
13. מעצר למניעת הפרעה בביצוע (תיקון: תשס"ט)
היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ-48 שעות.
14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"ד6, תשנ"ט, תש"ס7, תשס"ט)
(א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת-המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף-קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
14. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"ד6, תשנ"ט, תש"ס7, תשס"ט)
(א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
(ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת-המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף-קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.
15. חיפושים (תיקון: תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.
(ב) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף-קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.
16. השהיית הליך ואי-נקיטתו (תיקון: תשס"ט)
(א) ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות-דין.
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.
17. עיכוב ביצועו של פסק דין
(א) לא יעוכב ביצועו של פסק-הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.
(ב) ציווה בית-משפט לעכב ביצועו של פסק-דין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.
(ג) בוטל צו-העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת הוצאה לפועל צו-העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו-העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.
18. פסק דין שבוטל או שונה (תיקון: תשס"ט)
(א) בוטל פסק-הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק-הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.
(ב) צו שניתן לפי סעיף-קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.
19. טענת פרעתי (תיקון: תש"ן, תשס"ט) 12
(א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין או עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.
(ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.
20. גביית יתר (תיקון: תשל"ה, תשס"ט)
(א) כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.
(ב) שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת צד מעונין לתת כל צו לתיקון הטעות, צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק-דין.
פרק א' 1: הוצאה לפועל במסלול מקוצר - הוראת שעה (תיקון: תשס"ט)
20א. תחולה (תיקון: תשס"ט, מס' 34-תשע"א, תיקון מס' 41 התשע"ב )
הוראות פרק זה יחולו על בקשות לביצוע חיוב במסלול מקוצר שהוגשו מיום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום י"ב באלול התשע"ו (15 בספטמבר 2016)
20ב. חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תיקון מס' 41 תשע"ב )
(א) בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתה, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה - חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם ניתן לגבי החייב צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז'3 או אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(ג) הוגשה בקשת ביצוע לפי פרק זה והחייב הגיש התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד), הוכרז כחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סעיף 69ג או שניתן לגביו צו איחוד תיקים בהתאם לפרק ז' 3, תימסר הודעה לזוכה שלפיה התיק יועבר לביצוע במסלול רגיל בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, אלא אם כן יודיע כי ברצונו לגנוז את התיק; לא הודיע הזוכה כאמור ללשכת ההוצאה לפועל בתוך אותו מועד, יועבר התיק למסלול רגיל; הודיע הזוכה כי ברצונו לגנוז את התיק, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה.
(ד) (1) הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.
(2) ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).
20ג. החלת הוראות החוק (תיקון: תשס"ט)
הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג', ה', ו', ו'1, ז'1, ז'2, ז'3 ו-ז'4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.
20ד. בקשת ביצוע במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט)
בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.
20ה. הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט)
(א) בחר הזוכה בביצוע החיוב במסלול מקוצר כאמור בסעיף 20ד, זכאי הוא כי יינקטו אך ורק ההליכים המפורטים להלן:
(1) עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;
(2) עיקול כלי רכב של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל ינקוט הליכים כאמור בסעיף קטן (א) בהתאם למידע על החייב שהתקבל בידיו לפי סעיף 7ב או שמסר הזוכה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובלי לגרוע מחובתו של רשם ההוצאה לפועל כאמור באותו סעיף קטן, רשאי זוכה לבקש נקיטת הליכים בטרם קבלת מידע על החייב, ובלבד שציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו ואת הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), וצירף את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, ינקוט רשם ההוצאה לפועל הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאציל סמכויות שניתנו לו לפי פרק זה לגורם כאמור בסעיף 4א; הואצלה סמכותו של רשם ההוצאה לפועל כאמור, ינקטו הליכים על ידי הגורם שהסמכות הואצלה לו רק בהתאם לכללים שייקבעו לעניין זה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 20י(ב).
20ו. פרק הזמן לנקיטת הליכים במסלול מקוצר (תיקון: תשס"ט, תיקון מס' 41 תשע"ב )
(א) ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
(1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;
(2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;
(3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.
(ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לגנוז את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:
(1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;
(2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייגנז התיק.
(ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום גניזת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום גניזת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
20ז. גניזת תיק או העברה למסלול רגיל (תיקון: תשס"ט)
(א) נגנז תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.
(ב) הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.
(ג) הודעה על גניזת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.
20ח. העדר זכאות לשכר טרחת עורך דין (תיקון: תשס"ט, תיקון מס' 41 תשע"ב )
(א) על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר. לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.
20ט. חובת דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשס"ט, תיקון מס' 41 תשע"ב )
(א) שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת לשנה דין וחשבון, על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:
(1) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע חיוב במסלול מקוצר, ושיעורן מבין כלל הבקשות לביצוע שהיה ניתן לבקש לבצען במסלול מקוצר, בחלוקה לפי סכום החוב;
(2) הליכים שננקטו במסלול מקוצר;
(3) אחוזי הגבייה במסלול מקוצר בהשוואה לאחוזי הגבייה במסלול רגיל בתיקים שנפתחו בכל אחד מהמסלולים, בחלוקה לפי סוגי תיקים;
(4) מספר התיקים שהועברו ממסלול מקוצר למסלול רגיל, והטעמים להעברתם;
(5) פרקי הזמן שבהם ננקטו הליכים במסלול מקוצר עד לגניזת התיק.
(6) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ואשר הזוכה בהן היה מיוצג על ידי עורך דין;
(7) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר, ואשר הזוכה בהן לא היה מיוצג על ידי עורך דין;
(8) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר ואשר בהן הזוכה הוא אדם פרטי, ושיעורן מבין כלל הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול המקוצר.
סעיף קטן (ב)- בוטל.
20י. תקנות וכללים (תיקון: תשס"ט)
(א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
פרק א'2: הוצאה לפועל במסלול מזונות הוראת שעה (תיקון מס' 42 תשע"ג)
20יא. הגדרות
בפרק זה-
"בקשה לביצוע במסלול מזונות"- בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;
"המוסד"- המוסד לביטוח לאומי;
"מסלול מזונות"- מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות פרק זה;
"פסק דין למזונות"- פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד- פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו-(ב) לחוק האמור.
20יב. תחולה והוראות מעבר
הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה- תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.
מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה , יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו.
מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות.
20יג.מסלול לביצוע פסק דין למזונות
(א) ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.
(ב) ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.
20יד. הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות והעברתה
(א) בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג).
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.
(ג) הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.
(ד) הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות (בסעיף זה תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.
20טו. נקיטת הליכים במסלול מזונות
(א) ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי פרק א'1, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.
(ג) הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.
(ד) הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק זה אלא אם כן
(1) נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;
(2) נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.
(ה) הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.
(ו) הכללים יפורסמו ברשומות.
20טז. עדכון תיק
(א) זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.
(ג) חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.
20יז.מסירת מידע על החייב
(א) בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.
(ב) הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.
(ג) לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.
20יח. דיווח שנתי לזוכה המוסד
מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.
20יט. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול מזונות למסלול רגיל
(א) ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;
(2) לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.
(ב) הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל גם לזוכה.
(ג) הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.
20כ. העברת ביצוע פסק דין למזונות ממסלול רגיל למסלול מזונות
(א) הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.
(ב) הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.
20כא.שכר טרחת עורך דין במסלול מזונות
על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.
20כב. חובת דיווח לכנסת
שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:
(1) נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;
(2) מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;
(3) מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;
(4) מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;
(5) סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;
(6) נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.
20כג. תקנות לעניין מסלול מזונות
(א) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.
(ב) שר המשפטים יפרסם ברשומות הודעה על לשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות.
פרק ב': עיקול מיטלטלין
21. עיקול מיטלטלין ומכירתם (תיקון: תש"ן, תש"ס7, תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מטלטלין של החייב ומכירתם או על מימושם בדרך אחרת, ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל -
(1) להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם;
(2) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל מיטלטלי החייב, ובלבד שימסור תחילה למחזיק החצרים הודעה על הצו ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם רשם ההוצאה לפועל סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול.
(3) למכור את המעוקלים, ובלבד שעברו ארבעה עשר ימים מיום הטלת העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק; היו הנכסים פסידים, רשאי המנהל לשכת הוצאה לפועל למכרם מיד לאחר העיקול.
(ב) צו חיפוש לפי סעיף 15 כמוהו כצו לעיקול מיטלטלי החייב שנמצאו תוך כדי החיפוש.
22. מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (תיקון: תשל"ה, תשנ"ד5, תשנ"ט, תשס"ט) 11
(א) ואלה מיטלטלין שאין מעקלים אותם:
(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה של שלושים יום;
(2) מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שהם אחרים, והכל אם הם צרכים חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;
(4) כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים וכן בעלי חיים, שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(5) כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו.
(6) חיות מחמד; לענין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי.
(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת החמישית, הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; שר המשפטים, רשאי, בצו, להוסיף לתוספת החמישית סוגי מיטלטלין, שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות;
(8) מיטלטלין ששוויים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; פסקה זו לא תחול על מיטלטלין שהם מלאי עסקי.
(ב) הפטור מעיקול לפי סעיף קטן (א)(4) (5) ו-(7) לא יחול לגבי חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
(ג) האמור בסעיף קטן (א)(1)(2) (3), (5) ו-(7) יחול גם כאשר החייב הוא קיבוץ לענין מיטלטלין כאמור בפסקאות אלה, הנמצאים ברשות חבר הקיבוץ או בני משפחתו התלויים בו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לבקשת חייב שהוא קיבוץ, כי מיטלטלין כאמור בפסקה (4) לא יעוקלו, כולם או מקצתם, הכל כפי שיורה, אם שוכנע כי הם משמשים מקור פרנסה מהותי לחברי הקיבוץ ולבני משפחתם התלויים בהם, ובלבד ששוויים אינו עולה על מכפלת הסכום הקבוע בתקנות במספר החברים והתלויים בהם כאמור, והכל בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) תקנות וצווים לפי סעיף זה טעונים אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לקבוע כי אין לעקל מיטלטלין מסוימים, אף אם אינם מנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי התמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב עיקולם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו.
23. הוצאת מעוקלים (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט)
עוקלו מיטלטלין, רשאי המנהל לשכת הוצאה לפועל להוציאם ממקום הימצאם ולהעבירם למקום אחר או להשאירם במקום הימצאם, בתנאים שקבע; היה למנהל לשכת הוצאה לפועל ספק סביר בדבר הבעלות במיטלטלין לא יוציא את המיטלטלין כל עוד לא הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.
24. העמדת נאמן (תיקון: תשס"ט)
(א) המנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על שמירת המיטלטלין המעוקלים, ואם היו בעלי-חיים - גם על הזנתם, ולמסור את המיטלטלין לידי המנהל לשכת הוצאה לפועל באופן, במועד ובמקום שיורה על כך בהודעה שתימסר לנאמן; הוצאותיו ושכרו של הנאמן כאמור יהיו לפי המוסכם בינו לבין המנהל לשכת הוצאה לפועל, ובאין הסכם - כפי שיקבע רשם ההוצאה לפועל.
(ב) המנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להעמיד את החייב עצמו, אף אם לא הסכים לכך, נאמן על המיטלטלין, שיהא חייב בכל החובות האמורות בסעיף קטן (א), אך לא יהא זכאי לשכר, ולא להוצאות זולת לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל.
25. אחריותו של נאמן (תיקון: תשס"ט) 12
(א) נאמן אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי סעיף 24, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק, כולו או מקצתו, במידה שלא שילמו החייב או שלא נגבה בהליכים לפי חוק זה, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי המיטלטלין שהועמד נאמן עליהם.
(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
(ג) אין בסעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית או האזרחית של הנאמן על פי כל דין.
26. זכות שימוש במיטלטלין (תיקון: תשס"ט)
היו המיטלטלין המעוקלים ערב העיקול בשימושו של הנאמן רשאי הוא להמשיך ולהשתמש בהם שימוש סביר, ואם היו בשימושם של החייב או של בני משפחתו הגרים עמו, רשאי הנאמן להרשות להם המשך שימוש כאמור, והכל כפוף לכל הוראה שנתן רשם ההוצאה לפועל בענין זה.
27. מכירת המעוקלים (תיקון: תשנ"ד6, תשנ"ט, תש"ס7, תשס"ט)
(א) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מיטלטלין של החייב, לא יימכרו המיטלטלין אלא בתום 14 ימים מיום הוצאתם ממקום הימצאם, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית משפט מוסמך, לבקשתו של מי שעלול להיפגע מהמכירה (בסעיף זה - המבקש), על השהיית המכירה לתקופה שיקבע (להלן - צו השהיית מכירה); ובלבד שהשהיית מכירה בצו של רשם ההוצאה לפועל תהיה לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
(ב) צו השהיית מכירה יפקע ללא מתן צו נוסף, אם המבקש לא הפקיד בידי המנהל לשכת הוצאה לפועל, תוך שבעה ימים מיום מתן הצו, ערבון שייקבע לכיסוי מלוא ההוצאות של שמירת המיטלטלין, ירידת ערכם ואחסונם בתקופת ההשהיה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שהוכרז פושט רגל ועל הליך שעוכב בצו של בית משפט לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980.
28. ספק בבעלות (תיקון: תשס"ט)
(א) מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, על עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאינם שלו.
(ב) מיטלטלין שעוקלו כשלא היו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, לא יימכרו כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שהם רכושו של החייב; לא הוכח שהם רכושו של החייב, יבוטל העיקול.
(ג) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לעכב את ביצוע החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לענין הבעלות על המיטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת-דעתו.
(ד) פסק-דין בתובענה לענין הבעלות במיטלטלין האמורים, אין בו כדי לבטל מכירתם בהוצאה לפועל לאחר שבוצעה, או לפגוע בזכויות הקונה שרכש אותם מיטלטלין בתום-לב.
29. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
30. ביטול עסקאות
עיסקה שלא לפי הוראות חוק זה שנעשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי המנהל לשכת הוצאה לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום-לב.
31. (בוטל) (תיקון: תש"ן)
32. ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (תיקון: תשס"ט)
סולק החוב הפסוק, או מכר המנהל לשכת הוצאה לפועל חלק מן המיטלטלין שעוקלו והיה בדמיהם כדי כיסוי החוב, יבטל רשם ההוצאה לפועל את העיקול ואת מינויו של הנאמן ויחזיר לידי החייב את המיטלטלין שנשארו בידו.
פרק ג': עיקול מקרקעין
33. הגדרות
בפרק זה - "מקרקעין" - לרבות זכויות בקרקע הניתנות לרישום בפנקסי המקרקעין;
"בית-משפט" - בית המשפט המחוזי שבתחום-שיפוטו נמצאים המקרקעין.
34. הטלת עיקול ותוצאותיו (תיקון: תש"ן, תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.
(ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.
35. עיקול זמני
(א) נתבקש בית המשפט לעקל מקרקעי החייב שאינם רשומים על שמו וטרם החליט בבקשה, רשאי הוא, לבקשת הזוכה ולאחר שניתנה ערובה להנחת דעתו, לצוות על עיקול זמני של המקרקעין.
(ב) על עיקול זמני יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 34(ג).
(ג) הוכח לבית המשפט כי הבקשה לעיקול זמני הוגשה שלא בתום-לב וכי העיקול הזמני גרם נזק למי שהמקרקעין היו רשומים על שמו, רשאי הוא לחייב את המבקש בפיצוי הנזק בסכום שייקבע, ורשאי הוא להורות, לשם כך, על חילוט הערובה.
36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
37. רישום זכות במקרקעין שעוקלו (תיקון: תשס"ט)
לא הוגשה במועד שנקבע בתקנות כל הצעת-קניה, או שהוגשה הצעת-קניה במחיר ירוד, או שרשם ההוצאה לפועל לא ראה סיכוי סביר לביצוע פסק-הדין בדרך אחרת, רשאי הוא לצוות על מסירת החזקה במקרקעין המעוקלים או על רישום שכירות או משכנתה או שתיהן כאחת באותם מקרקעין, בתנאים שקבע, לשם פרעון החוב הפסוק, כולו או מקצתו.
38. הגנת דירת המגורים (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד6,5,4, תשס"ט) 11, 19
(א) היו מקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת-מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר, או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון לפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי), אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון;
(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
(א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת;
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
39. הגנת חייב חקלאי (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ד5,4, תשס"ט)
(א) היו המקרקעין שעוקלו אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית והם משמשים מקור פרנסתו של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שיישארו בידי החייב מקרקעין הדרושים כדי מחייתו של החייב ושל בני-משפחתו הגרים עמו.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון, זולת אם נרשמה המשכנתה לפני תחילת חוק זה, או אם פורש בשטר המשכנתה בהסכם משכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין מקרקעין שהם אדמה חקלאית או זכות באדמה חקלאית של הקיבוץ, המשמשים כמקור פרנסה מהותי של החברים ובני משפחתם, הגרים בקיבוץ.
39א. תחולה (תיקון: תשנ"ב-4)
הוראות סעיפים 38(ג) ו39 (ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפי 38(ג) ו-39 (ב).
40. זכותו של צד שלישי (תיקון: תשל"א, תשס"ט)
(א) ו-(ב) (בוטלו).
(ג) טען צד שלישי לזכות במקרקעין שאינה רשומה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לעכב מכירתם כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית המשפט לענין זכותו; ורשאי רשם ההוצאה לפועל להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.
41. ביטול העיקול בשל העדר פעולה (תיקון: תשס"ט)
עברו שלוש שנים מיום העיקול והזוכה לא הגיש בקשה למכירת המקרקעין המעוקלים ולא נעשתה בהם פעולה אחרת לפי סעיף 37, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אף אם לא נתבקש לכך, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם, לבטל את העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
42. ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (תיקון: תשס"ט)
סולק החוב הפסוק, יורה רשם ההוצאה לפועל על ביטול העיקול, ומשעשה כן, יימחק רישום העיקול מפנקסי המקרקעין.
פרק ד': עיקול בידי צד שלישי
43. הטלת עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול כלל נכסי החייב או על עיקול נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי.
44. עיקול כלל נכסי החייב
(א) צו-עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת הוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום.
(ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלשה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת הוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו.
45. עיקול נכס מסויים
(א) הומצא לצד שלישי צו-עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת הוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו.
(ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו-העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת הוצאה לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום.
45א. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (תיקון: תשנ"ט)
(א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי (להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף כאמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.
45ב. הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה10, תשס"ט) 11
(א) חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי (להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.
(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.
45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקון: תשס"ט,42 תשס"ג) 13
נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות מדי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל -
(1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מדי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מדי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
(2) לצוות, מדי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסוים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת.
46. דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (תיקון: תשס"ט)
(א) לא הגיש הצד השלישי הודעה כאמור בסעיפים 44 ו-45 או שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה; על חקירה זו יחולו הוראות סעיף 67, בשינויים המחוייבים.
(ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
47. מסירת נכסים מעוקלים (תיקון: תשס"ט)
הצד השלישי חייב למסור לידי המנהל לשכת הוצאה לפועל את הנכסים המעוקלים לפי פרק זה באופן, במועד ובמקום שרשם ההוצאה לפועל קבע בצו-העיקול או בצו שנתן לאחר מכן, ואם היו הנכסים חובות המגיעים ממנו לחייב - עליו לשלמם למנהל לשכת הוצאה לפועל בהגיע זמן-פרעונם; היה הדבר כרוך בהוצאות, ישולמו לו ההוצאות הסבירות לפי נסיבות הענין.
48. חיוב של צד שלישי (תיקון: תשס"ט) 12
(א) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף 47, או הוציא מידו נכס או שילם חוב שלא כדין ביודעו שיש עליו צו-עיקול בידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בתשלום החוב הפסוק במידה שלא שילמו החייב, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס הנדון או על סכום החוב הנדון.
(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.
49. תחולת הוראות
על עיקול בידי צד שלישי יחולו הוראות הסעיפים 26 עד 32, בשינויים המחוייבים.
49א. תשלום לצד השלישי (תיקון: תש"ס7)
(א) הוגשה בקשה לפי פרק זה לעיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי, ומתקיימים בצד השלישי התנאים שנקבעו לפי סעיף זה, ישלם מבקש העיקול לצד האמור, תשלום בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע את התנאים לזכאותו של הצד השלישי לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר לקבוע כי התנאים לזכות הם -
(1) קבלת כמות מזערית של צווי עיקול בפרק זמן שקבע;
(2) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות.
(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
(ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.
(ה) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.
50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשנ"ד, תשס"ט, מס' 37 תשע"ב, מס' 42 תשע"ג)5, 11
(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו-עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:
(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;
(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על פי פסק-דין או על פי הסכם שאושר על-ידי בית-משפט;
(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול.
(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו.
(5) כספים המגיעים לחיב לפי סעיף 38(ב) או (ג);
(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.
(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו-(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שבעבורה ניתן התשלום או המענק.
(ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.
51. דין פרעון חוב
מסירת נכס או תשלום-חוב לידי המנהל לשכת הוצאה לפועל לפי צו עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי החייב.
52. ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
הודיע הצד השלישי, בהודעה לפי הסעיפים 44 ו-45, שאין בידו נכסים של החייב ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.
פרק ה': כינוס נכסים
53. מינוי כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק-הדין, למנות כונס-נכסים לנכס מסויים של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס-הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס-נכסים תינתן לכונס-הנכסים הרשמי.
54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
(א) כונס-הנכסים יקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס-הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס-הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים-וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) כונס-הנכסים ימסור למנהל לשכת הוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב-המינוי או בהוראה מיוחדת.
55. שמירת הוראות
אין במינוי של כונס-נכסים כדי לפגוע בזכויות החייב לפי סעיפים 22, 38, 39 ו-50 או לפי כל דין אחר.
56. אחריותו של החייב כלפי כונס הנכסים
(א) החייב לא יעשה דבר שיש בו להפריע לכונס-הנכסים במילוי תפקידיו, ימלא אחרי הוראותיו של כונס-הנכסים בכל הנוגע לנכס שכונס הנכסים נתמנה לו, ויעשה למטרות המנויות בסעיף 54 כל דבר שלדעת כונס-הנכסים מן הצורך הוא או מן התועלת שייעשה בידי החייב עצמו.
(ב) החייב ימסור לכונס-הנכסים לפי דרישתו כל מסמך וידיעה שיש להם קשר לנכס האמור.
57. זכויות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
טען צד שלישי שיש לו זכות-בעלות או זכות אחרת בנכס שנתמנה לו כונס-נכסים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות לכונס-הנכסים בדבר מילוי תפקידו לגבי אותו נכס בשים לב לאותה זכות, ורשאי הוא להשהות פעולות בנכס כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית-המשפט לענין זכותו; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו.
58. אחריותו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט) 12
(א) כונס-נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס-הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו.
(ב) לעניין ההוצאה לפועל, דין החלטת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף זה כדין פסק דין.
59. שכרו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שכרו של כונס-נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס-הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ב) היה כונס-הנכסים עובד המדינה, ישולם שכרו לאוצר המדינה זולת אם הורשה עובד המדינה כדין לקבל את השכר האמור בעד טרחתו.
60. סיום תפקידו של כונס נכסים (תיקון: תשס"ט)
(א) כונס-נכסים רשאי, על ידי הודעה בכתב לרשם ההוצאה לפועל, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור רשם ההוצאה לפועל ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לפטר כונס-נכסים אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה סיבה אחרת לכך.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי לשחרר את כונס-הנכסים מתפקידו אם ראה שאין עוד צורך או תועלת בכינוס נכסי החייב.
(ד) הודעה על סיום תפקידו של כונס-הנכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.
פרק ו': ביצוע בעין
61. מסירת נכס
(א) הטיל פסק-הדין על החייב למסור נכס, יתפוס המנהל לשכת הוצאה לפועל את הנכס וימסרנו למי שזכאי לקבלו לפי פסק-הדין.
(ב) קבע המנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לתפוס את הנכס ולא נקבע בפסק-הדין הסכום שיש לשלם תמורתו, רשאי הזוכה לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין ולבקש שישום את הנכס, ומשנקבעה השומה יוצא פסק-הדין לפועל כאילו נקבע בו סכום השומה מלכתחילה.
62. מסירת קטין (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשס"ט, תיקון מס' 31- תשע"א)
(א) הורה פסק-הדין למסור קטין, או לאפשר מגע, התראות או קשר בין הורה לבין ילדו הקטין שאינו נמצא בהחזקתו, או לעשות כל דבר אחר בקשר לקטין, ונקבע בהחלטה שהביצוע ייעשה באמצעות ההוצאה לפועל, ינקוט המנהל לשכת הוצאה לפועל בכל הצעדים הנדרשים לביצוע פסק הדין, והוא יסתייע לשם כך בעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.
(ב) קבע המנהל לשכת הוצאה לפועל שפסק-הדין אינו ניתן לביצוע אלא על כרחו של הקטין והיה הקטין, לדעתו של המנהל לשכת הוצאה לפועל, מסוגל להבין בדבר, או שהיו קשיים אחרים בביצוע פסק הדין, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית-המשפט שנתן את פסק-הדין בבקשת הוראות.
63. עשיית מעשה (תיקון: תשס"ט)
(א) הטיל פסק-הדין על החייב לעשות מעשה שלא כאמור בסעיפים 61 או 62 והמעשה ניתן להיעשות על ידי אדם אחר, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות למנהל לשכת הוצאה לפועל לעשות את המעשה או להרשות לזוכה או לאדם אחר לעשותו במקום החייב.
(ב) ההוצאות לענין סעיף-קטן (א) יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
64. פינוי מקרקעין (תיקון: תשס"ט, מס' 36 תשע"ב)
(א) ניתן פסק-דין לפינוי מקרקעין, לרבות סילוק-יד, ולא מילא החייב אחרי פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה שהומצאה לפי סעיף 7(א) יקבע רשם ההוצאה לפועל מועד לפינוי בהודעה, שתומצא לחייב ולצד שלישי אשר לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל מחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם; לא פונו המקרקעין עד המועד שנקבע, ייכנס המנהל לשכת הוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק-הדין.
(ב) נמצאו במקרקעין בשעת הפינוי או לאחריו מיטלטלין שהמפונה לא הוציאם, ימסרם המנהל לשכת הוצאה לפועל לשמירה ורשאי הוא למכרם לאחר תקופה סבירה, ואם היו פסידים - ימכרם מיד; ההוצאות לענין זה יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הומצאה אזהרה כאמור בסעיף 7(א2) לעניין פסק דין לפינוי מושכר, ולא מילא החייב אחר פסק הדין בתוך התקופה שנקבעה באזהרה, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין האמורים, יפנה אותם וימסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה; רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת הזוכה, להאריך את תקופת הפינוי לפי פסקה זו, אף לאחר שהסתיימה, בתקופות נוספות שלא יעלו על 14 ימים, כל אחת; הודעה על הארכת תקופת הפינוי כאמור תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק באותם מקרקעין או בחלק מהם בדרך הקבועה בסעיף 7(ב)(1).
(א2) מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא יבצע פינוי לפי הוראות סעיף קטן (א) או (א1), אלא אם כן הגיש הזוכה לרשם ההוצאה לפועל בקשה לביצוע הפינוי כאמור והרשם אישר את ביצוע הפינוי במועד שקבע לפי סעיף קטן (א) או במהלך התקופה כאמור בסעיף קטן (א1), לפי העניין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על בקשה להארכת תקופת הפינוי.
65. טענות צד שלישי (תיקון: תשס"ט)
היה צד שלישי מחזיק במקרקעין האמורים בסעיף 64 או בחלק מהם והוכיח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי הוא זכאי להחזיק באותם מקרקעין או באותו חלק, רשאי רשם ההוצאה לפועל להשהות את הפינוי, כל עוד לא הושלם, לתקופה שיקבע, כדי לאפשר לצד השלישי לפנות לבית-המשפט ולקבל צו-עיכוב; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את ההשהייה במתן ערובה להנחת דעתו על ידי הצד השלישי.
66. חייב שחזר לאחר הפינוי
הושלמה פעולת-פינוי לפי סעיף 64, והחייב או אדם אחר מטעמו חזר ותפש שלא כדין את המקרקעין שפונו, יחזור המנהל לשכת הוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, ויפנה את המקרקעין לשם ביצועו של פסק-הדין; אין הוראה זו גורעת מאחריותו של החייב, או של האדם האחר, לפי כל דין.
פרק ו' 1: הטלת הגבלות על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו (תיקון: תשס"ט) 14
66א. הטלת הגבלות על חייב (תיקון: תשס"ט) 14
התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:
(1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(4) (א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק
כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);
(6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
66א1.סייג להגבלה על כרטיס חיוב (תיקון מס' 34-תשע"א)
(א) הגבלה לפי סעיף 66(א)(4) או לפי סעיף 69ד(א)(3), לא תחול על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-
1986 , שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
66ב. תנאים להטלת הגבלות (תיקון: תשס"ט, מס' 42 תשע"ג) 14
(א) הגבלות לפי סעיף 66א לא יוטלו אלא בהתקיים אחד מתנאים אלה:
(1) החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב, או בא לפניו בדרך אחרת, הוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים;
(2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום(, התשל"ב-1972 (בחוק זה - חוק המזונות);
(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;
(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
(1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה;
(2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).
66ג. התראה בדבר הגבלה (תיקון: תשס"ט, מס' 42 תשע"ג) 14
(א) לא תיכנס הגבלה לפי פרק זה לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.
(ב) בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; לעניין זה, "לשכת ההוצאה לפועל" - לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים ו-(ב), הטיל רשם ההוצאה לפועל הגבלה במעמד החייב כאמור בסעיף 66ב(א)(1), לא תישלח לחייב התראה, וההגבלה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הטלת ההגבלה, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
66ד. ביטול הגבלה (תיקון: תשס"ט, מס' 35- תשע"ב) 14
(א) נפרע החוב, תבוטל ההגבלה שהוטלה על החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל הגבלה שהטיל, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת הזוכה, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות הצו או ההסכם; הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף קטן זה תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח התראה לפי סעיף 66ג.
(ד) בוטלה הגבלה על חייב, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן תשלח הודעה על כך לחייב ולזוכה.
פרק ז': חקירת יכולת ותשלום בשיעורים (תיקון: תשנ"ד) 6
67. חקירת יכולת (תיקון: תשנ"ט, תשס"ט) 11
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיזמתו או לפי בקשת הזוכה או החייב, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכלתו של החייב לקיים את פסק-הדין (בחוק זה - חקירת יכולת).
(א1) (1) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.
(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.
(ב) בחקירת-יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית-משפט.
(ב-1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.
(ג) חקירתיכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.
(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
68. החלטה על-פי תצהיר (תיקון: תשס"ט)
(א) המבקש חקירת-יכולת לפי סעיף 67 רשאי לצרף לבקשתו תצהיר שבו יכלול פרטים בדבר נכסי החייב, הכנסותיו ויכלתו לקיים את פסק-הדין, ויכול הוא לכלול בתצהירו הצעה בדבר השיעורים שבהם ישולם החוב.
(ב) הגיש הזוכה תצהיר כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שהזמין את החייב לחקירת-יכולת, לתת החלטה או צו לפי פרק זה, אף בהעדרו של החייב; הגיש החייב את התצהיר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת החלטה או צו לפי פרק זה על פי התצהיר בלבד.
(ג) במקום חקירה או נוסף עליה רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות שהחייב יענה בתצהיר לשאלון, תוך המועד שקבע לכך, ורשאי הוא לתת החלטה או צו לפי פרק זה על סמך התצהיר, ואם לא הגיש החייב תצהיר לשאלון - אף בהעדר תצהיר.
68א. חוקרי ההוצאה לפועל (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט, תש"ע, מס' 32- תשע"א)
הפעלת הוראות סעיף 68א לחוק, תהיה כ"ה באייר התש"ע (9 במאי 2010)(לפי ק"ת תש"ע, 1070)
(א) שר המשפטים רשאי לקבוע רשימה של אנשים אשר יהיו חוקרי ההוצאה לפועל, על פי המלצה של ועדה שימנה, שבה יכהנו כחברים שופט בדימוס, והוא יהיה היושב ראש, נציג שר המשפטים, נציג לשכת עורכי הדין ונציג מועצת רואי חשבון (להלן - הועדה הממליצה).
(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956, שקיבל הכשרה מתאימה והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.
(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה בסעיף 67(א).
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.
(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.
(ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.
(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.
(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך בדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.
(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.
(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.
(יא) הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.
69. תשלום בשיעורים (תיקון: תשל"ח, תשנ"ו, תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר חקירת-יכולת לפי סעיף 67, או על סמך תצהיר לפי סעיף 68, או לפי הסדר בכתב בין החייב ובין הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשת הזוכה, לצוות על תשלום החוב הפסוק במועד או בשיעורים שיקבע, מיד לאחר שהוגשה בקשת ביצוע כאמור בסעיף 6;
(ג) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייכנס לתקפו במועד שיקבע רשם ההוצאה לפועל, אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו או לשנות את השיעורים שקבע בו בדרך שבה היה רשאי ליתן צו לפי סעיף קטן (א).
(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פרעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
69א. כללים (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ד6, תשס"ט)12
מערכת ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כללים בדבר הוראות לתשלום חובות פסוקים לרבות הפרשי הצמדה וריבית צמודה, במלואם או בשיעורים, במועדים ובתנאים שיקבע; הכללים יחולו על תשלום כל חוב, למעט חוב שחייב בו תאגיד, אלא אם כן ציווה רשם ההוצאה לפועל אחרת, לענין חוב פלוני, על פי בקשת הזוכה או החייב; הכללים יפורסמו ברשומות.
69ב. בקשה לשינוי צו תשלום או הוראת תשלום (תיקון: תשנ"ד6)
חייב רשאי, בכל עת, להגיש בקשה לשינוי הוראת תשלום שניתנה לפי סעיף 69א או לשינוי כל צו תשלומים שניתן לפי חוק זה, אם חל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו; הוראות סעיף 7א יחולו, בשינויים המחויבים, על בקשה לשינוי כאמור.
פרק ז'1: חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6)
69ג. הכרזה של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תש"ס7, תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי להכריז על חייב, שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי חוק זה, כחייב מוגבל באמצעים (להלן - חייב מוגבל באמצעים), אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על אחת מהמפורטות להלן, לפי הענין:
(1) שנתיים - אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 שקלים חדשים;
(2) 3 שנים - אם סכום החוב עולה על 20,000 שקלים חדשים ואינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;
(3) 4 שנים - אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.
לענין זה, "החוב" - לרבות יתרת החוב ולרבות ריבית והפרשי הצמדה עד למועד ההכרזה.
(ב) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה לפי סעיף קטן (א), אם לא צירף החייב לבקשתו הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א).
(ג) הודעה על הכרזה של חייב מוגבל באמצעים תימסר לזוכה.
69ד. הגבלות של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד, תשנ"ו, תשס"ט)6
(א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן - צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:
(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;
(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים לא כיסוי, התשמ"א-1981;
(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.
(ב) חייב מוגבל באמצעים לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש; לענין סעיף זה, "בעל ענין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.
(ג) השתתף חייב מוגבל באמצעים בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי רשם ההוצאה לפועל ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של החייב בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה החייב מייסד או בעל ענין כאמור.
69ה. מרשם חייבים מוגבלים באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב כמוגבל באמצעים, יורה על רישום פרטיו במרשם של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם), אשר יהיה פתוח לעיון הציבור בכל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף קטן (ג) או (ד); הרישום יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו, מענו ומשלח ידו, תאריך ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים, מספר תיק ההוצאה לפועל שבו ניתנה ההכרזה, וסכום החוב שחושב לפי סעיף 69ג(א); המנהל לשכת הוצאה לפועל יודיע לחייב על הרישום ותוכנו.
(ב) רישום פרטיו של חייב במרשם יימחק משפרע את חובו או משבוטלה הכרזתו, או במועד מוקדם יותר אם הורה על כך רשם ההוצאה לפועל מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) כל אדם זכאי לקבל מידע מן המרשם לפי שאילתא שיגיש למנהל לשכת הוצאה לפועל ואשר תציין את מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע, וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתא, הכל כפי שיקבע שר המשפטים, ורשאי השר לקבוע אגרה שתשולם בעד הגשת שאילתא.
(ד) שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים והסדרים, לרבות לענין תשלומים, שלפיהם יהיה אדם רשאי לקבל מידע ישירות מן המרשם בשל צורך עסקי שלו, בהתחשב בין היתר באופי העסק ובהיקפו.
(ה) אדם שעיין במידע שעליו במרשם ומצא כי אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן (להלן - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת הוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחקו; הסכים המנהל לשכת הוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים תוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך התקופה, כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ו) סירב המנהל לשכת הוצאה לפועל לבקשת אדם לתקן את המידע שעליו או למחקו יודיע על כך למבקש באופן ובדרך שייקבעו.
(ז) המנהל לשכת הוצאה לפועל יודיע לחייב על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
69ו. ריבוי תיקים של חייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד.
(ב) צווי הבאה או צווי מאסר שניתנו נגד החייב לפני שהוכרז כמוגבל באמצעים וטרם בוצעו, לא יבוצעו אלא במסגרת צו האיחוד.
69ז. בדיקת יכולת וצו תשלומים סופי (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) ניתן צו ביניים, יקיים רשם ההוצאה לפועל בדיקה בדבר היכולת של החייב, בין על יסוד העיון בבקשת החייב לפי סעיף 69ג והמסמכים שצורפו לה, וכל מידע אחר שנמצא לפניו, ובין בחקירת יכולת כאמור בסעיף 67; ובלבד שרשם ההוצאה לפועל יתן לזוכה הזדמנות לטעון טענותיו בכתב, ואם ביקש הזוכה חקירת יכולת לפי סעיף 67, יורה רשם ההוצאה לפועל על קיומה.
(ב) רשם ההוצאה לפועל יתן צו תשלומים בהתאם ליכולת החייב כפי שיקבע על יסוד הבדיקה שערך, כאמור בסעיף קטן (א), ויקבע כי הוא מוגבל באמצעים אם אין ביכולתו לפרוע את החוב במשך התקופה הקבועה בסעיף 69ג(א), או כי הוא אינו מוגבל באמצעים וכי יש ביכולתו לפרוע את החוב במשך תקופה כאמור; רשם ההוצאה לפועל ינמק את קביעתו.
69ח. הסרת הגבלות מחייב מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד.
69ט. תוקף הגבלות על חייב שאינו מוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מוגבל באמצעים, רשאי הוא לקבוע כי ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, יעמדו בתוקפן כל עוד לא נפרע החוב או לתקופה שיקבע, אם ראה כי החייב עלול לסכל את פרעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב.
69י. ביטול הכרזת חייב כמוגבל באמצעים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לבטל הכרזה של חייב כמוגבל באמצעים, לרבות במקרים של פרעון החוב או של הסכם בין הזוכה לחייב, לענין פרעון חוב, שאישר רשם ההוצאה לפועל; בוטלה ההכרזה - בטלות גם ההגבלות שהוטלו על החייב, זולת אם נקבע אחרת כאמור בסעיף 69ט.
פרק ז'2: צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד6)
69יא. הזמנה לבירור (תיקון: תשנ"ד6, תשנ"ט, תשס"ט) 11, 26
(א) הומצאה לחייב אזהרה כאמור בסעיף 7(א), רשאי רשם ההוצאה לפועל כעבור 30 ימים מיוזמתו או, לבקשת הזוכה, להזמין את החייב לבירור, במועד שיקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1) החייב לא שילם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים, או שהיה בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיף 7ג;
(2) החייב לא צירף לבקשתו לפי סעיף 7א את המסמכים הדרושים לפי אותו סעיף, או לא המציא כל מסמך אחר שנדרש למסור לרשם ההוצאה לפועל;
(3) החייב לא מילא אחר צו תשלומים שניתן לפי חוק זה.
(ב) (בוטל)
(ג) המנהל לשכת הוצאה לפועל יודיע לזוכה על מועד הבירור לפי סעיף קטן (א) אך רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את הבירור אף שלא בנוכחותו; התקיים הבירור שלא בנוכחות הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים בירור נוסף בנוכחותו.
(ד) הומצאה לחייב הזמנה לבירור ולא התייצב במועד, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.
69יב. צו הבאה (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט, מס' 32- תשע"א, מס' 42 תשע"ג) 11, 26
(א) לא הופיע החייב לבירור שהוזמן אליו כאמור בסעיף 69יא(א), לא התייצב לחקירת יכולת שהוזמן אליה לפי סעיף 67 או לא התייצב לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל שהוזמן אליה לפי סעיף 68א, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לבקשת הזוכה, להורות בצו על הבאת החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר (להלן - צו הבאה) ובלבד שחלפו חודשיים מיום שהומצאה לחייב בהמצאה מלאה אזהרה, הזמנה לבירור, הזמנה לחקירת יכולת או הזמנה לבדיקה לפני חוקר הוצאה לפועל, לפי המוקדם, והחייב הוזהר כי אם לא יתייצב לבירור, לחקירת יכולת או לבדיקה כאמור יהיה ניתן לנקוט נגדו הליכי הבאה ומאסר לפי פרק זה.
(ב) בצו ההבאה יפורטו שם החייב, תמצית העובדות והטעמים המהווים יסוד למתן הצו, ופרטים נוספים שייקבעו.
(ב-1) לא יבוצע צו הבאה אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על ההבאה, וכי צו ההבאה יבוצע במועד שלא יקדם מ14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג) צו ההבאה יועבר לביצוע בידי משטרת ישראל, כאמור בפרק ז'4, והחייב יובא לפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות משעה שנעצר על פי הצו; ובלבד שחייב שנעצר כאמור ולא הובא לפני רשם ההוצאה לפועל עד לצהרי ערב שבת או ערב יום מנוחה - ישוחרר, והצו יבוצע שנית.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות בצו ההבאה על שחרור החייב בערובה, כפי שיפורש בצו, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר; לענין זה לא יבואו במנין ימי מנוחה וערבי יום מנוחה.
(ה) שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על חילוט הערבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל.
69יג. מעמד הבירור או ההבאה (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט) 11, 26
(א) בא החייב לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל או הובא לפניו על פי צו הבאה, יהא עליו להציע דרכים לביצוע פסק-הדין, בדרך של הצעה לתשלום החוב בשיעורים או למכירת נכסים, וכן יהא עליו למלא הצהרה בדבר יכולתו ולחתום על כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א.
(ב) במעמד הבירור או ההבאה יברר רשם ההוצאה לפועל, ככל הניתן בנסיבות העניין, את יכולת החייב ורשאי הוא לתת כל צו או החלטה שייראו לו בנסיבות הענין, ובכלל זה רשאי הוא:
(1) לתת או לשנות צו תשלומים;
(2) להכריז על החייב כמוגבל באמצעים;
(3) להזמין את החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה, ולכוף התייצבותו לחקירה כאמור;
(4) לתת צו להמצאת מסמכים או להתייצבות החייב לפניו או לפני ראש הוצאה לפועל אחר - במועד אחר;
(5) לדרוש מסירת מידע על החייב, בהתאם להוראות סעיף 7ב, ולעניין זה אין צורך במשלוח התראה לחייב לפי הוראות אותו סעיף.
(ג) במעמד הבירור או ההבאה רשאי רשם ההוצאה לפועל לכפות ציות או להעניש בשל אי-ציות להוראותיו בדרך שמוסמך לכך בית משפט.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כי יראו חייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו אם לא מילא אחר החלטת רשם ההוצאה לפועל שניתנה לפי סעיף קטן (ב), או אם סירב במעמד הבירור או ההבאה לעשות אחד מאלה, בלי לתת הסבר סביר לכך:
(1) למלא הצהרה בדבר יכולתו;
(2) לחתום על כתב ויתור על סודיות;
(3) למסור מידע לגבי יכולתו;
(4) להציג מסמכים שנדרש להציגם."
70. מאסר חייב בעל יכולת בשל אי-תשלום חוב (תיקון: תשל"ה, תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ט, תשע"ג)6, 11, 23, 26
(א) (1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד חייב, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, אם שוכנע, לאחר שהחייב הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69 יב או בא לפניו בדרך אחרת והוא בירר את יכולתו, כי לחייב יכולת לשלם את החוב והוא אינו משלמו בלא הסבר סביר, ובלבד שטרם חלפו שישה חודשים מיום שהובא או בא לפני רשם ההוצאה לפועל והוא בירר את יכולתו כאמור.
(2) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו מאסר כאמור בפסקה (1), אף אם לא שוכנע כי לחייב יכולת לשלם את החוב, אם ניסה לברר את יכולתו כאמור באותה פסקה, אך הדבר לא התאפשר בשל אי שיתוף פעולה מכוון מצדו של החייב.
(3) צו מאסר לפי סעיף קטן זה לא יינתן אלא נגד חייב שחובו הפסוק או חובותיו הפסוקים במצטבר עולים על 2,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את הסכום הקבוע בפסקה זו.
(ב) (בוטל)
(ג) רשם ההוצאה לפועל לא יורה על מאסר החייב לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה לתקופה שתאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין, או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ד) חייב שנאסר יובא שוב לפני רשם ההוצאה לפועל, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; הובא החייב כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חייב שנאסר מכוח צו שניתן במעמד החייב לפי סעיף 69יג(ג).
(ה) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא ייכנס הצו לתוקף אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה וחלפו 14 ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסרו וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם מ-14 ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכי החייב רשאי לבקש השהייה של ביצוע צו המאסר לתקופה של 30 ימים שתאפשר לו למנות לעצמו עורך דין; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר במעמד החייב, לא תישלח לחייב התראה והמאסר ייכנס לתוקף בתום 14 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; ואולם צו מאסר שניתן במעמד החייב בדיון שאליו הובא בצו הבאה ניתן לביצוע מיידי; ראה רשם ההוצאה לפועל כי החייב אינו מיוצג, יברר האם הוא מעוניין בייצוג ויוודא כי קיבל הודעה בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי."
71. סייג למתן צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תש"ן, תשנ"ד6)
(א) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב קטין או פסול-דין.
(ב) לא יינתן צו הבאה או מאסר אם היה החייב בן זוגו של הזוכה או אחד מצאצאיו או הוריו, זולת אם פסק הדין הוא למזונות כאמור בסעיף 74.
(ג) (בוטל)
72. שחרור החייב מהבאה וממאסר (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) חייב שנאסר ישוחרר מן המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם שילם את החוב או את השיעור שבשלו ניתן הצו או אם ביקש הזוכה בכתב את שחרורו של החייב.
(ב) חייב ישוחרר מן המאסר על פי צו של רשם ההוצאה לפועל לפני תום התקופה הקבועה בצו המאסר - ואם טרם נאסר לא יבוצע צו המאסר - אם נתן ערובה כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל או הראה טעם אחר, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, שאין להחזיקו במאסר.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, על חייב שניתן נגדו צו הבאה.
72א. תקופות מצטברות של מאסר (תיקון: תשנ"ד6)
(א) חייב שניתנו נגדו מספר צווי מאסר, שסך כל תקופות המאסר על פיהם עולה על 30 ימים, ישוחרר מן המאסר כעבור 30 ימים, ולא ייאסר שוב לריצוי יתרת תקופות המאסר על פי הצווים האמורים או צווים נוספים, אלא כעבור 30 ימים מיום שחרורו.
(ב) חייב אשר שוחרר ממאסר לאחר 30 ימי מאסר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל מסמך המאשר את שחרורו, שיפרט את הסימוכין למאסרו ולשחרורו, תקופת המאסר ומועד השחרור, לפי טופס שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה.
73. אין לאסור שנית בעד אותו חוב
חייב שנאסר בשל אי-תשלום חוב או שיעור כל-שהוא והשלים את תקופת המאסר הקבועה בצו המאסר, לא ייאסר שנית בשל אותו חוב או שיעור.
73א. חסינות (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
מבלי לגרוע מהוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), לא תוגש נגד רשם ההוצאה לפועל תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו.
74. מאסר בשל חוב בעד מזונות (תיקון: תשנ"ד6, תשנ"ו, תשס"ט, מס' 42 תשע"ג) 11, 24, 26
(א) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, צו מאסר נגד החייב, לתקופה שלא תעלה על 21 ימים אף בלי להיזקק לחקירת יכולת או לתצהיר לפי סעיף 68 אלא אם כן סבר כי מוצדק בנסיבות העניין לנקוט הליכים אחרים לשם גביית החוב או להטיל על החייב הגבלות אחרות לפי פרק ו' 1.
(ב) הוראות סעיפים 7א, 69ג עד 69יג ו-70 לא יחולו על חוב כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) נתן רשם ההוצאה לפועל צו מאסר לפי סעיף קטן (א), לא יבוצע צו המאסר, אלא לאחר שנשלחה התראה לחייב וחלפו שבעה ימים מיום המצאתה; בהתראה יצוין כי רשם ההוצאה לפועל הורה על מאסר החייב וכי צו המאסר יבוצע במועד שלא יקדם משבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל; בהתראה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא תישלח התראה לחייב אם נשלחה לו כבר התראה לפני ביצוע צו מאסר באותו תיק.
(ד) חייב שנאסר יובא בפני רשם ההוצאה לפועל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 24 שעות ממועד מאסרו; רשם ההוצאה לפועל רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו בפניו, לבטל את צו המאסר או לקצר את תקופת המאסר, בתנאים שייראו לו, ולתת כל החלטה אחרת שתיראה לו בנסיבות הענין.
פרק ז'3: איחוד תיקים (תיקון: תשנ"א2, תשנ"ד6)
74א. הגדרות (תיקון: תשנ"א2)
בפרק זה -
"ממונה" - מי שמונה לפי סעיף 74יד;
"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין וזכויות;
"תיק" - תיק הוצאה לפועל, למעט תיק מזונות, ענין שאינו כספי, וענין שהועבר לבית המשפט לפי סעיף 81א(ג) כל עוד לא הוכרע בו סופית.
74ב. בקשת איחוד (תיקון: תשנ"א2)
(א) חייב רשאי לבקש איחודם של כל התיקים התלויים ועומדים נגדו (להלן - בקשת איחוד).
(ב) הנוסח של בקשת האיחוד, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה ייקבעו בתקנות.
74ג. המשך הליכים שננקטו (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) הוגשה בקשת איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד החייב כל עוד לא ניתן צו לאיחוד תיקים על פי הבקשה (להלן - צו איחוד).
(ב) הוגשה בקשת איחוד או ניתן צו איחוד, לא ייפסקו ולא יושהו בשל כך ההליכים נגד חייב אחר בתיק מהתיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל, לאחר שנתן הזדמנות לכל צד לטעון טענותיו, ומטעמים מיוחדים שיירשמו להורות בצו על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט נגד החייב לתקופה שלא תעלה על ששים יום, ולהתנותו בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו, וכן להורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מינוי ממונה, ככל שיראה לנכון.
74ד. עיכוב יציאה מן הארץ (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה - צו עיכוב יציאה).
(ב) רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:
(1) החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;
(2) בקשת האיחוד נדחתה;
(3) כל הזוכים הסכימו לכך;
(4) צו האיחוד בוטל.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.
74ה. עיקול (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
הוגשה בקשת איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לצוות על עיקול נכסי החייב.
74ו. תנאים לדיון בבקשת איחוד (תיקון: תשנ"א2, תשנ"ד6, תשס"ט) 11
לא תידון בקשת איחוד אלא אם כן החייב -
(1) צירף לבקשתו תצהיר הנתמך במסמכים כאמור בסעיף 7א(א) המאמת את הפרטים הכלולים בה;
(2) עם הגשת הבקשה, שילם בלשכה שבה הגיש את בקשתו, סכום של 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים נגדו;
(3) שילם סכום נוסף של 3% מהיתרה האמורה בפסקה (2), מדי חודש בחודשו, עד להחלטה בבקשת האיחוד - אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו.
לעניין זה, "חובות" - החוב הפסוק, האגרות, ההוצאות, ושכר עורך דין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום כאמור בפסקה (2).
74ז. חובת גילוי (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) החייב יגלה בבקשתו את מלוא המידע על נכסיו במשך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרבות זכויות שבשלן הגיש תביעות משפטיות, ופירוט מלא של כל חובותיו ביום הגשת הבקשה, לרבות החובות שבשלם הוגשו נגדו תביעות משפטיות, אף אם הוא אינו מכיר בהם.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות לחייב בצו, להמציא תוך תקופה שיקבע, אישור מרשות ציבורית או מגוף כלכלי או מסחרי, ובו יפורטו הנכסים או החובות, כאמור בסעיף קטן (א), הרשומים אצלם על שם החייב או אישור שלא רשומים אצלם נכסים או חובות כאמור.
74ח. החלטה לענין האיחוד (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לאחר שנתן הזדמנות לכל אדם הנוגע בדבר לטעון טענותיו, להיעתר לבקשת האיחוד או לדחותה.
(ב) לפני שיתן החלטתו בבקשת האיחוד יקיים רשם ההוצאה לפועל חקירת יכולת של החייב, והוראות סעיף 67 יחולו בשינויים המחוייבים, ובלבד שכל אדם הנוגע בדבר יהיה רשאי לחקור חקירה שכנגד כל אדם שנתן עדות בקשר ליכולתו של החייב לפרוע את חובותיו.
74ט. מבחן יכולת הפרעון (תיקון: תשנ"א2, תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) לא יינתן צו איחוד אלא אם כן נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר חקירת היכולת של החייב ובהתחשב בנכסיו העתידיים, לרבות בכושר השתכרותו, כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו בכל התיקים התלויים ועומדים נגדו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), או - מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם הסכימו לכך כל הזוכים - תוך פרק זמן ארוך יותר.
(ב) קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב יוכל לפרוע את חובותיו תוך פרק זמן ארוך מפרקי הזמן הקבועים בסעיף 69ג(א), כאמור בסעיף קטן (א), ולא הסכימו לכך כל הזוכים, יקבע כי החייב הוא מוגבל באמצעים, ורשאי הוא להטיל עליו הגבלות לפי סעיף 69ד.
74י. דחיית בקשה (תיקון: תשנ"א2), תשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה:
(1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים;
(2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור בסעיף 74ז;
(3) לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו;
(4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו.
74יא. צו איחוד (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון.
(ב) הצו יורה על איחוד כל התיקים התלויים ועומדים נגד החייב.
(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, להורות בצו האיחוד על הפסקה או השהיה של כל הליך שננקט בתיק מן התיקים שעליהם חל הצו, ורשאי הוא להתנות את ההפסקה או את ההשהיה בתשלום או במתן ערובה להנחת דעתו.
74יב. תיק נוסף (תיקון: תשנ"א2, תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, יודיע החייב על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו, והתיק הנוסף יצורף לבקשה.
(ב) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שניתן צו איחוד, יצרף אותו רשם ההוצאה לפועל לצו האיחוד בתנאים שיקבע, ורשאי הוא לשנות את הצו ואת ההוראות והתנאים הכלולים בו, ובלבד שנתן הזדמנות לכל הצדדים לטעון טענותיהם; ואולם רשם ההוצאה לפועל יורה שהתיק הנוסף לא יצורף לצו, אם נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם הוא חל ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן האמורים בסעיף 74ט.
74יג. הבטחת מימוש הליך האיחוד (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט) 25
ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, אם נוכח כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכול הצו או הפרעה לביצועו, לשנות את ההוראות והתנאים הכלולים בצו ולהוסיף עליהם, הכל כפי שיראה לנכון; וכן רשאי הוא להורות על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, לרבות מאסרו של החייב אם לא שילם במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד.
74יד. מינוי ממונה (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
(א) ניתן צו איחוד, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, למנות אדם שיהיה ממונה על תיק האיחוד ולקבוע את סמכויותיו בהתאם לצו, וכן רשאי הוא לקבוע את שכרו; דין שכרו והוצאותיו של ממונה כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ב) ממונה רשאי לנקוט בכל ההליכים שזוכה רשאי לנקוט בהם, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ג) ממונה רשאי לדרוש מן החייב או מצד שלישי כל סכום כסף על חשבון חובות החייב והוא יחלק בין הזוכים כל סכום שהגיע לידיו או יפקידו במקום שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) לא שילם החייב במועד תשלום שהוטל עליו בצו האיחוד, יודיע הממונה על כך לרשם ההוצאה לפועל.
(ה) ממונה יגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על פעולותיו, בסיומן, ובכל עת שידרוש רשם ההוצאה לפועל.
74טו. ביטול צו (תיקון: תשנ"א2, תשס"ט)
רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לבטל צו איחוד או לשנות תנאים הכלולים בו, בין היתר מטעמים אלה:
(1) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה כדי לסכל את ביצוע הצו;
(2) החייב לא מילא תנאי מתנאי הצו, לרבות לענין תשלום בסדר, בשיעור ובמועד שנקבעו, או פעל בדרך אחרת שלא על פי תנאי הצו, או שלא באמצעות הממונה;
(3) החייב סירב ללא טעם סביר לשתף פעולה עם הממונה;
(4) רשם ההוצאה לפועל נוכח כי נשתנו הנסיבות והחייב לא יוכל עוד לפרוע את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(5) נפתח נגד החייב תיק נוסף, ורשם ההוצאה לפועל נוכח, כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט;
(6) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח כי נתקיים, בשינויים המחוייבים, אחד מן הטעמים לדחיית בקשת איחוד לפי סעיף 74י.
פרק ז'4: ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר (תיקון: תשנ"ד)
74טז. ביצוע בידי משטרת ישראל (תיקון: תשנ"ד)
(א) צו המורה על הבאתו או על מאסרו של חייב יבוצע בידי משטרת ישראל, ורשאית המשטרה לבצעו בכל מקום ובכל עת; השוטר המבצע ישא עמו את הצו או העתק צילומי ממנו, והוא יציג אותו בפני החייב.
(ב) צו הבאה או צו מאסר יבוצע בידי המשטרה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-90 ימים מיום שהועבר לה.
(ג) חייב שלא אותר, אף שנעשו מאמצים של ממש לאתרו, או שלא ניתן לבצע את הצו נגדו בשל היותו מחוץ לגבולות המדינה, או בשל הנסיבות האמורות בסעיף 74יז(א), תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) מהיום שניתן לאתרו או לבצע את הצו, לפי הענין.
74יז. סייג לביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד, תשס"ח, תשס"ט)
(א) צו הבאה או צו מאסר נגד חייב לא יבוצע כל עוד מתקיימת אחת מן הנסיבות האלה:
(1) החייב משרת שירות סדיר לפי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986 או משרת שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(2) ההבאה או המאסר עלולים להזיק לבריאותו של החייב;
(3) כתוצאה מן ההבאה או המאסר של החייב יישארו ללא השגחה או טיפול הולמים, קטין שבאחריותו של החייב ושטרם מלאו לו 14 שנים, או אדם חסר-ישע התלוי בחייב;
(4) החייב מרצה מאסר פלילי או נמצא במעצר;
(5) לחייב יש מוגבלות אחרת שבשלה, לדעת השוטר המבצע, בהתייעצות עם מפקדו הישיר, לא ניתן לבצע את הצו.
(ב) לא בוצע צו הבאה או צו מאסר מחמת אחת מן הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), יירשמו במשטרה הפרטים על אותן נסיבות ברישום שיהיה פתוח לעיון הזוכה; המשטרה תודיע על כך לרשם ההוצאה לפועל שנתן את הצו, בטופס שייקבע, והמנהל לשכת הוצאה לפועל ישלח העתק ההודעה לזוכה.
(ג) לא ניתן לבצע צו הבאה או צו מאסר, בשל היות החייב מחוץ לגבולות המדינה או בשל הנסיבות האמורות בסעיף קטן (א), במשך תקופה העולה על ששה חודשים - בטל הצו.
(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, להורות על ביצועו של צו הבאה או צו מאסר שלא בוצע כאמור, אם ראה כי לא נתקיימה נסיבה המצדיקה את אי-הביצוע.
(ה) צו הבאה או צו מאסר לא יבוצע ביום שבת או יום מנוחה, מצהרי ערב אותו יום ועד לשעת צאתו; שר המשפטים יקבע מה הם ימי המנוחה לענין סעיף זה, בהתייעצות עם שר הדתות.
74יח. סמכויות שוטר בביצוע צו הבאה או צו מאסר (תיקון: תשנ"ד)
(א) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, לשם כך, להיכנס לכל בית או מקום שיש לו חשד סביר שהחייב נמצא בו, ובלבד שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית לשוטר על פי דרישתו; לא איפשר מחזיק הבית או המקום את הכניסה, למרות שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש כדי לאפשר את הכניסה.
(ג) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או הפרעה לביצוע הצו.
(ד) שימוש בכוח על פי סעיף זה יהיה סביר, ולא יעלה על המידה המזערית הנדרשת בנסיבות הענין לצורך ביצוע הצו, ובלבד שאין בו, בכל מקרה, כדי לסכן חיי אדם.
(ה) שוטר המבצע צו הבאה או צו מאסר רשאי, אם היה לו יסוד סביר לחשוד כי ברשות החייב חפץ שבאמצעותו עלול החייב לפגוע בעצמו או בזולתו, לחפש בבגדיו ובכליו של החייב ולתפוס כל חפץ כאמור; השוטר יערוך רישום של כל חפץ שנתפס כאמור על גבי טופס, אשר ייחתם בידי השוטר והחייב.
74יט. יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד)
יחידה מיוחדת של משטרת ישראל תופקד על ביצוע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה (להלן - היחידה המיוחדת); המפקח הכללי של המשטרה יהיה רשאי לשם כך לגייס ולהעסיק שוטרים ביחידה המיוחדת, כדי שישרתו שירות מיוחד זה בלבד, ככל הנחוץ לביצוע תפקידי היחידה המיוחדת, והכל במימון כספי הקרן המיוחדת לפי סעיף 74כא.
74כ. אגרה מיוחדת (תיקון: תשנ"ד)
(א) דמי טיפול בעד ביצוע צו הבאה או צו מאסר (להלן - האגרה המיוחדת) יהיו בסכום שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר המשטרה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; האגרה המיוחדת תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) הזוכה ישלם את האגרה המיוחדת בעת הגשת הבקשה לצו הבאה או לצו מאסר, ולענין זה יחולו הוראות סעיף 9 בשינויים אלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל לא יהיה רשאי להרשות מתן ערובה במקום תשלום האגרה המיוחדת;
(2) הוגשה בקשה לצו מאסר על ידי זוכה שהוא קרוב משפחה לפי סעיף 74 בשל אי תשלום מזונות, לא יחויב הזוכה בתשלום האגרה המיוחדת;
(3) הוראות כל דין בדבר פטור זוכה מחובת התשלום לא יחולו אלא מטעמים של חוסר יכולת הזוכה.
(ג) דין המדינה לעניין תשלום האגרה המיוחדת כדין כל זוכה אחר.
74כא. קרן מיוחדת (תיקון: תשנ"ד)
סכומי האגרה המיוחדת יועברו לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשות משטרת ישראל לצורך מימון הפעלתה של היחידה המיוחדת; העברת סכומי האגרה תיעשה ב-15 בכל חודש לגבי החודש שקדם לו.
74כב. דין וחשבון (תיקון: תשנ"ד)
שר המשטרה ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על ביצוע פרק זה.
פרק ח': הוראות שונות
75. זקיפת הכנסות הביצוע (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשס"ט, מס' 42 תשע"ג) 11
(א) כספים ששולמו על חשבון החוב עקב הליכים לפי חוק זה, ייזקפו תחילה לחשבון האגרות וההוצאות לפי סעיף 9, ולאחר מכן לחשבון החוב הפסוק לפי הסדר הבא: הוצאות, ריבית וקרן כולל הפרשי הצמדה.
(ב) כספים שנזקפו כאמור בסעיף קטן (א) לזכותו של הזוכה יועברו לידי הזוכה בהתקיים אחד מאלה, לפי המוקדם:
(1) הסכום המצטבר שנזקף לזכות הזוכה עולה על הסכום המזערי שקבע שר המשפטים בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
(2) חלף המועד שקבע שר המשפטים, בצו, לעניין זה.
(ג) על העברת כספים לידי הזוכה לפי סעיף זה יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981, כאילו היו פיקדון.
(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם הזוכה או בא כוחו מסר פרטי חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הכספים בדרך של העברה בנקאית.
76. ריבוי הליכים ופסקי-דין (תיקון: תשס"ט, מס' 35- תשע"ב, מס' 42 תשע"ג) 11
(א) הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים; נתקבלו כספים כאמור עקב הליך שנקטו כמה זוכים - ייזקפו הכספים שנתקבלו בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות שהוציאו אותם זוכים בנקיטת ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, בשיעור יחסי לגובה ההוצאות והאגרות כאמור, ולאחר מכן לחשבון החוב של זוכים אלה, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים; לעניין זה, יראו עיקול של נכס, מכירתו או מימושו בדרך אחרת, כהליך אחד.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בתיקים שאוחדו בצו איחוד לא יעלה הסכום שייזקף לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, על סכום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך או על מחצית הסכום שהתקבל כתוצאה מנקיטת ההליך, לפי הגבוה; נותרו כספים לאחר הזקיפה כאמור, ייזקפו לחשבון החוב של כל הזוכים בתיק האיחוד בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים, לרבות לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו את ההליך האמור.
(א2) נתקבלו כספים, העולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה או הזוכים, לפי העניין, שנקטו הליכים לפי סעיף קטן (א), רשאי רשם ההוצאה לפועל לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, ככל שישנם, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים.
(א3) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1), נבע חוב פסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, ייזקפו הכספים שהתקבלו עקב הליכים לפי חוק זה בתחילה לחשבון ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, לאחר מכן לחשבון חוב המזונות, ולאחריו לחשבון החוב של הזוכה או הזוכים שנקטו בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1), בשינויים המחויבים, והיתרה - לפי הוראות סעיף קטן (א2).
(ב) על כספים שנזקפו לחשבון של כל זוכה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 75.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר; ואולם, זכות קדימה לעניין חוב בשל אי-תשלום שכר עבודה כהגדרתו בחוק הגנת השכר, התשי"ח 1958 , תחול עד לסכום שחל לגביו דין קדימה בהתאם להוראות סעיף 78(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם 1980.
77. העודף שבידי המנהל לשכת הוצאה לפועל
העודף שנשאר בידי המנהל לשכת הוצאה לפועל לאחר התשלומים האמורים בסעיפים 75 ו-76, ישולם לחייב.
77א. יידוע בדבר פנייה להליכי פשיטת רגל (תיקון: תשס"ט)11
נוכח רשם ההוצאה לפועל, לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב וסבר כי בנסיבות העניין יהיה בפנייה להליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת, ימסור לחייב ולזוכה מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליכי פשיטת רגל; הרשם רשאי להורות על השהיית הליכי הוצאה לפועל, כולם או חלקם, אם שוכנע כי הדבר מוצדק, לתקופה סבירה שיקבע, שתאפשר פנייה לבית המשפט לשם פתיחת הליכי פשיטת רגל.
78. מות החייב (תיקון: תשס"ט)
מת החייב, אין בכך כדי למנוע או להפסיק הליכים נגד עזבונו, בין שחולק העזבון ובין שטרם חולק, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לנקוט בהליכים לפי חוק זה כלפי נכסי העזבון שבידי מנהלי העזבון או היורשים, לרבות הזוכים במנה על פי צוואה.
79. ביצוע הליכים וצווים (תיקון: תשנ"ד6, תשס"ט)
(א) לשם ביצועם של הליכים וצווים לפי חוק זה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב וכן רשאי הוא, בשעת הצורך, להשתמש בכוח סביר ולקבל לשם כך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ב) אדם המונע או מפריע שלא כדין ביצוע הליכים וצווים כאמור, אחראי לנזק או להפסד שנגרמו על ידי כך; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל דין אחר.
(ג) אין לבצע צו להוצאת מעוקלים מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל כי בשים לב לנסיבות לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.
79א. מסמך מיכון - ראיה לכאורה (תיקון: תשמ"ט)
מסמך שהופק באמצעות מערכת ממוכנת שבלשכה והכולל פרטים בדבר תוכנם של צו, דרישה, אזהרה או מסמך אחר, ישמש ראיה לכאורה לנכונות האמור בו, אולם לא יקובל מסמך בהליך משפטי אלא אם כן פקיד הלשכה אישר על גביו בחתימת ידו שהופק כאמור.
80. ערר וערעור (תיקון: תש"ן, תשנ"ה, תשס"ט, מס' 33- תשע"א) 20
(א) הרואה עצמו נפגע על ידי פעולה של מנהל לשכת הוצאה לפועל או החלטה שלו או של עובד מערכת ההוצאה לפועל לפי סעיף 4א, רשאי להגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל.
(ב) צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל, לרבות החלטות בערר לפי סעיף-קטן (א), ניתנים לערעור, ברשות שופט בית משפט השלום לפני בית משפט השלום, לפני בית-המשפט המחוזי; אולם ערעור על החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א), יהא בזכות.
(ב-1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), צווים והחלטות של רשם הוצאה לפועל בעניין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, לרבות החלטה לפי סעיפים 13, 14, 19, 25, 38(א), 48, 58, 66א(1) ו-(2), 69יב(א), 70(א) ו-74(א) ניתנים לערעור בזכות לפני בית המשפט לעניני משפחה בפני שופט אחד.
(ב2) פסק דין של בית משפט שלום או של בית המשפט לענייני משפחה בערעור שהוגש לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), לפי העניין, ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי.
(ג) הוגש ערר או ערעור או בקשת רשות לערער לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך; רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאי להורות על השהיה או עיכוב ולהתנותם במתן ערובה להנחת דעתו, ובלבד שהמבקש הודיע שבדעתו להגיש ערר, ערעור או בקשת רשות לערער, לפי העניין.
81. חיוב שדינו כפסק דין (תיקון: תשס"ב, תשס"ט)
משכנתאות רשומות על מקרקעין, וכן החלטות, צווים, פסקי-דין ומסמכים שנקבע לגביהם בכל דין כי יש לבצעם כמו פסק-דין של בית-משפט, יחולו עליהם הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים. ולענין משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור - גם בשינויים המפורטים בסעיף 81ב-1.
81א. הוצאה לפועל של שטרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ט, תשמ"ד, תשמ"ט, תשנ"ג, תשס"א, תשס"ט, מס' 35- תשע"א) 11
(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט;
(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין;
(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר-הדין.
(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.
(ד) - (ו) (בוטלו)
81א1. ביצוע תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ג9)
(א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.
ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
(ב) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה ישלח לנתבע התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה - ההתראה); ההתראה תישלח בדואר רשום.
(ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה - בקשה לביצוע תביעה).
(ד) (1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות.
(2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.
(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) על אף האמור בסעיף 7(א) - המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;
(2) על אף האמור בסעיף 7(ה) - לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.
(ו) נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.
(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -
(1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה;
(2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה;
(3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).
81א2. הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר (תיקון: תשס"ג9, תשס"ט)
הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.
81א3. הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב (תיקון: תשס"ט) 11
(א) בסעיף זה -
"מועד הפירעון" -
(1) לעניין שטר - אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה - יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר - יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית - לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;
(2) לעניין תביעה על סכום קצוב - מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;
"תביעה על סכום קצוב" - תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).
(ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה - סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.
(ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" - סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.
(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:
(1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום )להלן - ריבית הסכמית(, תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;
(2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה - תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.
(ה) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
(ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.
81ב. שמירת דינים וזכויות (תיקון: תשכ"ט)
אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר.
81ב-1. אופן הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת מגורים (תיקון: תשס"ב, מס' 35- תשע"ב)
(א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור (בסעיף זה משכנתה), לא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל אלא אם כן חלפו שישה חודשים מהמועד כמפורט להלן:
(1) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - ממועד התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב, והתשלום האמור לא שולם עד תום ששת החודשים האמורים; לענין זה תשלום ששולם בתוך ששת החודשים האמורים ייזקף על חשבון התשלום הראשון שלא שולם בידי החייב;
(2) אם לא נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - מהמועד שבו היה על החייב לפרוע את החוב שלהבטחת פירעונו נרשמה המשכנתה, והחוב לא נפרע במלואו עד תום ששת החודשים האמורים.
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
הוראות סעיף קטן (ב)(3) של סעיף 81ב-1 לחוק, לענין מכירת דירת מגורים בידי החייב יחולו גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתו של חוק זה, אף אם חלפו 20 הימים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שטרם מונה כונס נכסים לדירת המגורים.
(3) החייב רשאי להודיע לרשם ההוצאה לפועל, בתוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7, על רצונו למכור בעצמו את דירת המגורים, לצורך פירעון מלוא חוב ההלוואה; הודיע החייב כאמור, יורה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה לתקופה של 90 ימים מיום קבלת ההודעה, ובלבד שהחייב הבטיח את פירעון מלוא חוב ההלוואה; מהתמורה שתתקבל בעד המכירה, לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל; לא תימכר דירת מגורים לפי פסקה זו אלא לאחר שרשם ההוצאה לפועל אישר את המכירה;
הוראות סעיף קטן (ב)(4) ו (5) של סעיף 81ב-1 לחוק, יחולו גם על בקשות לביצוע משכנתה שהוגשו לפני תחילתו של חוק זה, אף אם מונה לפיהן כונס נכסים לדירת המגורים. ובלבד שטרם חלפו 90 ימים מהיום שבו נתמנה או שטרם פורסמה על ידי כונס הנכסים כאמור הודעה על מכירת דירת המגורים בהליכים לפי החוק האמור, לפי המוקדם.
(4) (א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת המגורים ניתן
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן - התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה רשם ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי ביצוע המשכנתה.
(ג) חלפה שנה מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה משנה (א) ייסגר התיק; רשם ההוצאה לפעול רשאי, לפי בקשת החייב, להורות על סגירת התיק לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום שנפרעו החוב שבפיגור והתוספות.
(5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה (4)(א), זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים המגיעים ממנו;
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
תחילתו של סעיף 81ב-1(ד) לחוק, ביום כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי הסעיף האמור; שר המשפטים יגיש את התקנות לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 60 ימים מיום 21.3.02.
(ד) (1) על אף הוראות סעיפים 10 ו59, שר המשפטים, בהתייעצות עם המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות לענין שכרו של עורך דין בהליכים לפי סעיף זה, ולענין שכרו של כונס נכסים שמונה לצורך ביצוע משכנתה כמשמעותה בסעיף זה, את דרכי חישובם ותשלומם, לרבות שיעור השכר מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים.
(2) שכר טרחה של כונס נכסים שנקבע לפי הוראות פסקה (1) ישולם לכונס הנכסים בלבד אלא אם כן בין כונס הנכסים לבין הזוכה מתקיימים יחסי עובד ומעביד.
(3) שכר טרחה של עורך דין וכן שכר טרחה והוצאות של כונס נכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9.
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה.
81ג. עונשין (תיקון: תשנ"ד, תשס"ט)6, 11
(א) מי שמסר מידע כוזב לרשם ההוצאה לפועל או למנהל לשכת הוצאה לפועל או למי שפועל מטעמם לפי חוק זה, דינו - מאסר שנתיים.
(ב) חייב שהפר הגבלה שהוטלה עליו לפי סעיפים 66א, 69ד(א) או 69ט, או חייב מוגבל באמצעים אשר כיהן כנושא משרה בחברה כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999, או ייסד חברה או תאגיד אחר, במישרין או בעקיפין, שלא על פי צו רשם ההוצאה לפועל, בניגוד להוראות סעיף 69ד(ב) דינו - מאסר שנה.
(ג) (בוטל)
(ד) מי שהגיע אליו לפי חוק זה מידע לגבי חייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, מצבו הכלכלי יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו, אשר חלה לגביו חובת סודיות, ועשה בו שימוש או גילה אותו לאחר, במידה העולה על הנדרש לביצוע הוראות חוק זה ושלא על פי צו של בית משפט, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
81ד. סמכות רשם ההוצאה לפועל להטיל הוצאות (תיקון: מס' 35- תשע"ב)
רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להטיל הוצאות על הזוכה או על החייב במסגרת הליך המתנהל לפניו לפי הוראות שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
82. שמירת דינים
אין בחוק זה כדי לגרוע מכל דין בדבר דרכי הגבייה של מסים ותשלומי-חובה אחרים, או מהוראות פקודת בזיון בית-המשפט.
83. ביצוע ערובה (תיקון: תשס"ט)
ניתנה ערובה לפי חוק זה ורשם ההוצאה לפועל נתן צו לממש אותה או לחלט אותה, תבוצע הערובה כאילו היתה פסק-דין.
84. ביצוע לפי בקשת החייב (תיקון: תשס"ט)
לא הגיש הזוכה בקשה לביצוע פסק-הדין, רשאי החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל הוראות בדבר קיום פסק-הדין, ויהא פטור מאחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות רשם ההוצאה לפועל.
85. ביטולים
בטלים:
(1) החוק העותומני הזמני על ההוצאה לפועל מיום 11 במאי 1914;
(2) פקודת החוב (מאסר);
(3) פקודה להתקנת הוראות נוספות לחוק הוצאה לפועל, 1936;
(4) סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה האזרחית, 1938;
(5) סעיף 19 לפקודת בתי-המשפט, 1940;
(6) סימן 56 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1947-1922;
(7) סעיף 14 לפקודת העברת קרקעות.
86. תחילה
תחילתו של חוק זה היא ביום ח' באלול תשכ"ח (1 בספטמבר 1968).
87. הוראות מעבר (תיקון: תשס"ט)
הליך שהוחל בו לפני תחילתו של חוק זה, יחול עליו הדין הקודם, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להחיל עליו הוראות חוק זה אם ביקש זאת אחד הצדדים ולאחר שנתן הזדמנות לצד השני להשמיע טענותיו.
87א. (בוטל) (תיקון: תשס"א)
87ב. דיווח שנתי (תיקון: תשנ"ד6)
שר המשפטים ימסור לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעילות לשכות ההוצאה לפועל.
88. ביצוע ותקנות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ה, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ד, תש"ס, מס' 36 תשע"ב)7,6,3,2
(א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות -
(1) תשלום האגרות פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;
(2) סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;
(3) דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;
(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;
(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;
(3ג) אגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;
(4) דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומים בספרי המקרקעין;
(5) דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;
(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב ההתנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;
(6) דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;
(7) ניהול פנקסים ומסירת דו"חות על ידי כונס נכסים;
(8) הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;
(8א) נהלים לאיחוד תיקים;
(8ב) (בוטלה)
(9) ביטול הליכים וגניזת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה או בשל יתרת חוב מזערית.
(ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז'4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, ובן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ג) שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד) תקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תוספת ראשונה (תיקון: תשס"ט, מס' 32- תשע"א, מס' 42 תשע"ג) 15
(סעיף 6(ד))
פרטים שניתן לקבל מהמרשם
1 .שם פרטי ושם משפחה.
2 .מספר זיהוי.
תוספת שניה (תיקון: תשס"ט, מס' 39 תשע"ב11, 15, 27, מס' 35 תשע"ב)
(סעיפים 7א(א)(2), 7ב(א2), 7ב(א3))
חלק א' (בתוקף עד יום 31.12.2009)
טור א' טור ב'
הגורם סוג המידע
1 .המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק,
מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
2 .כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו
פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים.
3 .מרשם האוכלוסין מידע על יציאות מישראל ועל כניסות
לישראל.
4. רשם האגודות השיתופיות מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה
שיתופית.
5 .רשם החברות והשותפויות מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות
החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור
בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על
שעבודים על נכסי החייב.
6 .רשם כלי שיט מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות
על שם החייב.
7 .רשם כלי טיס מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות
על שם החייב.
8 .רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם
החייב.
9 . 15 הממונה על רישום צמ"ה במשרד מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם
התחבורה והבטיחות בדרכים החייב.
10 .מינהל מקרקעי ישראל מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
שבניהול מינהל מקרקעי ישראל.
11 . 15מרשם המקרקעין מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם
המקרקעין.
12 . 15תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
בא כוחו, אשר מנהל רישום של הרשומות אצל התאגיד.
זכויות המיועדות להירשם בפנקסי
המקרקעין על פי הסכם למכירת
דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה
עם משרד הבינוי והשיכון או עם
מינהל מקרקעי ישראל למכירתם,
השכרתם או ניהולם של מקרקעין,
לטפל ברישום הזכויות כאמור
בפנקסי המקרקעין
13 .רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב.
14 . 15על רישיון כללי למתן שירותי בזק מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה
פנים-ארציים נייחים או שירותי שקדמה למועד מתן הצו.
רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת
(בזק ושידורים), התשמ"ב -1982
(להלן - חוק התקשורת)
15 .בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת
הספקה כהגדרתם בחוק משק חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן
החשמל, התשנ"ו -1996 14 (להלן הצו.
- חוק משק החשמל)
16 .חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה
שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות
שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
17 .תאגיד בנקאי זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי,
ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת
החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד
הבנקאי וטרם נפרעו.
18 .מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח (1) זכויות החייב כלפי המבטח;
על שירותים פיננסיים (ביטוח), (2) 15 הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם
התשמ"א-1981 נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו
לבקשת החייב.
19 .חברה מנהלת כהגדרתה בחוק (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת
הפיקוח על שירותים פיננסיים בידי החברה המנהלת;
(קופות גמל), התשס"ה-2005
(2) 15הלוואות שהחייב קיבל מהחברה
המנהלת או מכספי קופת הגמל
שבניהולה וטרם נפרעו.
20 .הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד
בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות,
ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי
חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב
והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה,
"הליך חדלות פירעון" - הליך של פשיטת
רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[,
התש"ם-1980, הליך של פירוק לפי פקודת
החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983,
חוק העמותות, התש"ם-1980, או פקודת
האגודות השיתופיות, הליך של כינוס
נכסים לפי פקודת החברות, או הליך
של פשרה או הסדר לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק
החברות, התשנ"ט-1999 .
21.המרכז לגביית קנסות, אגרות מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז
והוצאות לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
חלק א' ( בתוקף מיום 271.1.2010)
טור א' טור ב'
הגורם סוג המידע
1 .המוסד לביטוח לאומי מידע על מקורות הכנסה וגובהה, מעסיק,
מספר חשבון בנק ומצב תעסוקתי.
2 .כונס הנכסים הרשמי מידע על הכרזת פשיטת רגל, צו כינוס, צו
פירוק, צו פירוק זמני וצו הקפאת הליכים.
3 .מרשם האוכלוסין מידע על יציאות מישראל ועל כניסות
לישראל.
4. רשם האגודות השיתופיות מידע על שעבודים של חייב שהוא אגודה
שיתופית.
5 .רשם החברות והשותפויות מידע על מניות בבעלות החייב, על זכויות
החייב בשותפות, על היות החייב דירקטור
בחברה, ולגבי חייב שהוא חברה, על
שעבודים על נכסי החייב.
6 .רשם כלי שיט מידע על זכויות לגבי כלי שיט הרשומות
על שם החייב.
7 .רשם כלי טיס מידע על זכויות לגבי כלי טיס הרשומות
על שם החייב.
8 .רשות הרישוי מידע על כלי רכב הרשומים על שם
החייב.
9 . 15 הממונה על רישום צמ"ה במשרד מידע על ציוד מכני הנדסי הרשום על שם
התחבורה והבטיחות בדרכים החייב.
10 .רשות מקרקעי ישראל מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
שבניהול רשות מקרקעי ישראל.
11 . 15מרשם המקרקעין מידע על זכויות החייב הרשומות במרשם
המקרקעין.
12 . 15תאגיד, לרבות באמצעות נציגו או מידע על זכויות החייב לגבי מקרקעין
בא כוחו, אשר מנהל רישום של הרשומות אצל התאגיד.
זכויות המיועדות להירשם בפנקסי
המקרקעין על פי הסכם למכירת
דירה, או תאגיד שהתחייב בחוזה
עם משרד הבינוי והשיכון או עם
רשות מקרקעי ישראל למכירתם,
השכרתם או ניהולם של מקרקעין,
לטפל ברישום הזכויות כאמור
בפנקסי המקרקעין
13 .רשם המשכונות מידע על משכונות על נכסי החייב.
14 . 15על רישיון כללי למתן שירותי בזק מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה
פנים-ארציים נייחים או שירותי שקדמה למועד מתן הצו.
רדיו טלפון נייד לפי חוק התקשורת
(בזק ושידורים), התשמ"ב -1982
(להלן - חוק התקשורת)
15 .בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון מידע על סך הוצאות החייב בשל צריכת
הספקה כהגדרתם בחוק משק חשמל במהלך השנה שקדמה למועד מתן
החשמל, התשנ"ו -1996 14 (להלן הצו.
- חוק משק החשמל)
16 .חברת כרטיסי אשראי מידע על סך הוצאות החייב במהלך השנה
שקדמה למועד מתן הצו ועל הלוואות
שהחייב קיבל מהחברה שטרם נפרעו.
17 .תאגיד בנקאי זכויות החייב אצל התאגיד הבנקאי,
ערבויות בנקאיות שבתוקף, שניתנו לבקשת
החייב, והלוואות שהחייב קיבל מהתאגיד
הבנקאי וטרם נפרעו.
18 .מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח (1) זכויות החייב כלפי המבטח;
על שירותים פיננסיים (ביטוח), (2) 15 הלוואות שהחייב קיבל מהמבטח וטרם
התשמ"א-1981 נפרעו וערבויות שבתוקף, שניתנו
לבקשת החייב.
19 .חברה מנהלת כהגדרתה בחוק (1) זכויות החייב בקופת גמל המנוהלת
הפיקוח על שירותים פיננסיים בידי החברה המנהלת;
(קופות גמל), התשס"ה-2005
(2) 15הלוואות שהחייב קיבל מהחברה
המנהלת או מכספי קופת הגמל
שבניהולה וטרם נפרעו.
20 .הנהלת בתי המשפט פסקי דין בתובענות לסעד כספי או לסעד
בעל שווי כספי שהחייב צד להן, ערבויות,
ערבונות או פקדונות שניתנו בהן, הליכי
חדלות פירעון המתנהלים נגד החייב
והחלטות שהתקבלו בהם; לעניין זה,
"הליך חדלות פירעון" - הליך של פשיטת
רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ]נוסח חדש[,
התש"ם-1980, הליך של פירוק לפי פקודת
החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983,
חוק העמותות, התש"ם-1980, או פקודת
האגודות השיתופיות, הליך של כינוס
נכסים לפי פקודת החברות, או הליך
של פשרה או הסדר לפי סעיף 350 לחוק
החברות, התשנ"ט-1999 .
21. המרכז לגביית קנסות, אגרות מידע על כספים המגיעים לחייב מהמרכז
והוצאות לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
חלק ב'
טור א' טור ב'
הגורם סוג המידע
1 .תאגיד בנקאי פירוט תנועות בחשבון בנק עובר ושב של
החייב במהלך השנה שקדמה למועד מתן
הצו.
2 .חברת כרטיסי אשראי פירוט הוצאות החייב במהלך השנה
שקדמה למועד מתן הצו.
תוספת שלישית (תיקון: תשס"ט) 15
(סעיף 7ב(א1))
1 .מרשם האוכלוסין.
2 .רשות הרישוי.
3 .רשויות מקומיות.
4 .המוסד לביטוח לאומי.
5 .בעל רישיון חלוקה ובעל רישיון הספקה כהגדרתם בחוק משק החשמל.
6 .בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.
7 .בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים.
תוספת רביעית (תיקון: תשס"ט) 15
(סעיף 7ב(א1))
כתובת שאין למסור מטעמים של הגנת החייב
1 .כתובת במעון או במקלט לנשים מוכות או לילדים מוכים.
2 .כתובת במקלט לקורבנות סחר בבני אדם.
תוספת חמישית (תיקון: תשס"ט) 15
(סעיף 22)
מיטלטלין דרושים שאינם ניתנים לעיקול
1 .מחשב אישי ומדפסת; בפסקה זו "מחשב" - כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995, אך למעט מערכת מחשבים.
2 .מכשיר טלוויזיה או מכשיר רדיו, לפי בחירת החייב.
3 .מכשיר טלפון נייח או טלפון נייד.
4 .מכונת כביסה.
_________________________________
1 ס"ח תשכ"ז, 116; תשכ"ט, 16; תשל"א, 186; תשל"ה, 12; תשל"ח, 160; תשל"ט, 29; תש"ם, 132; תשמ"ד 52; תשמ"ו, 62; תשמ"ט, 50; תש"ן 126, 198; תשנ"א, 10, 119, 184, 198; תשנ"ב, 146; תשנ"ד, 235, 284; תשנ"ה, 398; תשנ"ו, 70, 88; תשנ"ט, 138; תש"ס, 282; תשס"א, 207, 218; תשס"ב, 215; תשס"ג, 16; תשס"ד, 16; תשס"ה, 746, 913; תשס"ו, 260; תשס"ט, 42, 126, 328; תיקון מס' 31, תשע"א, 78.תיקון מס' 32 - תשע"א, 355. התקבל בכנסת ביום כ"ו בשבט התשע"א (31 בינואר 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה- 530, מיום א' באב התש"ע (12 ביולי 2010), עמ' 1260. תיקון מס' 33- תשע"א, 930. התקבל בכנסת ביום כ"ו באייר התשע"א (30 במאי 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 540, מיום ה' בחשוון התשע"א (13 באוקטובר 2010), עמ' 2. תיקון מס' 34-תשע"א, 1028. התקבל בכנסת ביום ג' באב התשע"א ( 3 באוגוסט 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 596, מיום כ' בסיוון התשע"א (22 ביוני 2011), עמ' 1242. תיקון מס' 35- תשע"ב, 24. התקבל בכנסת ביום י' בחשוון התשע"ב (7 בנובמבר 2011); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה 596, ציום כ' בסיוון התשע"א (22 ביוני 2011), עמ' 1242. תיקון מס' 36 תשע"ב, 112. התקבל בכנסת ביום י"ד בטבת התשע"ב (9 בינואר 2012); הצעת החוק ודברי הסבר לחוק פורסמו בהצעות חוק הממשלה 623, מיום ג' בחשוון התשע"ב (31 באוקטובר 2011), עמ' 46. תיקון מס' 37 תשע"ב, 158. התקבל בכנסת ביום כ"ב בטבת התשע"ב (17 בינואר 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת 420, מיום כ"ד בחשוון התשע"ב (21 בנובמבר 2011), עמ' 34. תיקון מס' 38 תשע"ב, 182. התקבל בכנסת ביום ד' באדר התשע"ב (27 בפברואר 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת 654, מיום כ' בשבט התשע"ב (13 בפברואר 2012), עמ' 330.
ק"ת תשנ"ג, 866; תשס"ח, 515, 665; תש"ע, 1070, תיקון מס' 41 התקבל בכנסת ביום ו' באב התשע"ב (25 ביולי 2012); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה- 684, מיום ט"ו באייר התשע"ב (ר במאי 2012), עמ' 820; תיקון מס' 39 תשע"ב, 506,תיקון מס' 40, תיקון מס' 41, תיקון מס' 42 והוראת שעה התקבלו בכנסת ביום א' באב התשע"ג (8 ביולי 2013); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעת חוק הממשלה -700, מיום ו' בתמוז התשע"ב (26 ביוני 2012), עמ' 952.
2 סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 12), התשנ"א-1991 (ס"ח תשנ"א, 187) קובעים:
"3. תחילה ותחולה
חוק זה יחול גם על בקשות איחוד וצירוף תיקים שהוגשו לפני תחילתו וטרם ניתן בהן צו.
4. הוראות מעבר
(א) צו איחוד שניתן לפני תחילתו של חוק זה יעמוד בתקפו, ויראו אותו כאילו ניתן לפי חוק זה.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, על פי בקשה, להפעיל סמכות מן הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, גם ביחס לחייב או לענין שניתן לגביהם צו איחוד לפני תחילתו של חוק זה".
5. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ' בתמוז התשנ"א (2 יולי 1991).
3 (א) סעיפים 4 ו-5 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 10), התשנ"א-1991 (ס"ח תשנ"א, 200) קובעים:
"4. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום ד' באב התשנ"א (15 ביולי 1991).
5. הוראות מעבר
(א) הרשאה לביצוע הליכים שניתנה מכח סעיף 5 לחוק העיקרי כנוסחו לפני תחילתו של חוק זה, תקפה יפוג ביום כ"ד בחשון התשנ"ב (1 בנובמבר 1991).
(ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל תפקיד ביצוע עד יום כ"ד בחשון התשנ"ב (1 בנובמבר 1991), על אדם המחזיק בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) הטיל מנהל לשכת הוצאה לפועל על אדם תפקיד לפני תחילתו של חוק זה או תפקיד ביצוע לפי סעיף קטן (ב), רשאי אותו אדם לבצע את התפקיד עד להשלמתו אף לאחר המועד הנקוב בסעיף קטן (א), זולת אם החליט המנהל לשכת הוצאה לפועל אחרת.
(ב) פורסמו הודעות (י"פ תשנ"ו, 3407; תשנ"ז, 3701; תשס"א, 3941; תשס"ב, 391) על הסמכה מיוחדת של מנהלי לשכות הוצאה לפועל להטיל תפקידי ביצוע, לפי סעיף 5(א) לחוק, שבה הוסמכו המנהלי לשכות הוצאה לפועל של לשכות ההוצאה לפועל שלהלן, להטיל על אדם שאיננו פקיד בית משפט, ביצוע הליכים הכרוכים בעיקול והוצאה משולבים של מעוקלים, בהוצאה בלבד של מעוקלים, בתפיסת כלי רכב ובפינוי מקרקעין, שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר:
אילת
חיפה
פתח תקוה
אשדוד
טבריה
צפת
אשקלון
ירושלים
קריות
באר שבע
כפר סבא
קרית גת
בית שאן
נצרת
קרית שמונה
בת-ים-חולון
נתניה
ראשון לציון
דימונה
עיר יזרעאל-עפולה
רחובות
הרצליה
עכו
רמלה
חדרה
תל-אביב-יפו
4סעיף 5(ה) לחוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992 (ס"ח תשנ"ב, 146) קובע:
(ה) הוראות בדבר תיקון סעיפים 38(ג), 39(ב) ו-39א לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 יחולו גם על משכון שנרשם לפני תחילתו ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפים 38(ג) ו-39 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967".
5 סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 236) קובע לענין תיקון סעיפים 1, 22(ג), 38(ה), 39(ג), ו-50 (א)(4):
"6. תחולה
הוראות חוק זה לא יחולו על משכון או משכנתה שנרשמו כדין ערב תחילתו, לגבי מיטלטלין או מקרקעין של קיבוץ".
6 סעיפים 32 ו-33 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), התשנ"ד-1994 (ס"ח תשנ"ד, 297) להלן - החוק המתקן) קובעים:
32. הוראות מעבר
(א) חייב אשר בא לפני רשם ההוצאה לפועל במשך השנה שקדמה למועד תחילתו של חוק זה, במסגרת של חקירת יכולת או של דיון בבקשה למתן צו מאסר, יראו אותו כאילו בא לבירור לפני רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 69יא, או כאילו הובא לפניו על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב.
(ב) הוראות סעיף 74כ לחוק העיקרי לענין אגרה מיוחדת, כנוסחה בסעיף 23 לחוק זה, לא יחולו על ביצוע של צו מאסר ששולמה בעדו אגרה מיוחדת, כולה או מחציתה, לפני פרסומו של חוק זה; על אגרה מיוחדת בעד ביצוע כאמור יוסיפו לחול הוראות סעיפים 3 ו-4 לחוק גביית חובות (ביצוע צווי מאסר) (הוראת שעה), התש"ן-1990, כאילו לא בוטלו לפי סעיף 30.
33. (בוטל) (תיקון: תשנ"ו)
7 סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 20), התש"ס-2000 (ס"ח תש"ס, 284) קובע לגבי תיקון סעיפים 5א, 5ב-1, 7א, 7ב, 8, 14, 21, 27, 49א, 69ג ו88 לחוק:
"12. תחילה ותחולה
(א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו. (החוק פורסם ביום 13.8.2000).
(ב) הוראות סעיף 5א(ב) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לא יחולו על מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל תפקיד."
8 (בוטל)
9 סעיפים 2 ו-3 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24), התשס"ג-2002 (ס"ח תשס"ג, 17; תשס"ד, 16) קובע לענין הוספת סעיפים 81א1 ו-81א2:
"2. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005); שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע מועד מוקדם יותר לתחילתו של חוק זה.
3. חובת התקנת תקנות
תקנות ראשונות לפי סעיף 81א1(ז)(1) ו-(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לכל המאוחר 60 ימים לפני מועד תחילתו של חוק זה." (החוק פורסם ביום 7.11.2002).
10 סעיף 85 לחוק הגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי הענינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (ס"ח תשס"ה, 916) קובע תחילת תיקן סעיף 45ב(א) ביום
10.11.2005.
11 סעיף 55(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"55(א). תחילה
(א) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה)." (החוק פורסם ביום 16.11.2008).
12 סעיף 55(ג) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"55(ג). תחילה
(ג) תחילתו של סעיף 1 לחוק זה ושל סעיפים 1, 2, 3, 4, 5, 5ג, 5ז, 19, 25, 48, 58 ו-69א לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2, 3, 4, 5, 7, 8, 9, 17, 20, 24, 26 ו-29 לחוק זה, ביום ה' בטבת התשס"ט (1 בינואר 2009).
13 סעיף 55(ד) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
(ד) תחילתו של סעיף 45ג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009).
14 סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"56. תחולה והוראות מעבר
(ה) הוראות פרק ו'1 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, יחולו מתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה." (החוק פורסם ביום 16.11.2008).
15 סעיף 55 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"55. תחילה
(3) הגורמים המפורטים בפרטים 9, 11 לעניין חוב פסוק שאינו עולה על 10,000 שקלים חדשים, 12, 14, 15, 18(1) ו-19 (1) בחלק א' בתוספת השניה ובפרטים 5, 6 ו-7 בתוספת השלישית - החל ביום שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בצו, ורשאי הוא לקבוע מועדים שונים לעניין גורמים שונים ובלבד שהחלת סעיף 7ב לחוק העיקרי תושלם לא יאוחר מתום שלוש שנים מיום פרסומו של חוק זה (בפסקה זו - המועד הקובע); לא הושלמה ההחלה עד למועד הקובע, תהיה תחילתו של הסעיף האמור לעניין הגורמים כאמור בפסקה זו במועד הקובע.
17 סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"56. תחולה והוראות מעבר
(ב) הוראות סעיף 5ז לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 9 לחוק זה, יחולו לגבי תלונה שהוגשה מיום תחילתו של הסעיף האמור ואילך.
18 סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"56. תחולה והוראות מעבר
(ג) הוראות סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 13 לחוק זה, יחול בתום שישה חודשים מיום התחילה גם על בקשה לביצוע פסק דין שהוגשה לפני יום התחילה.
19 סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"56. תחולה והוראות מעבר
(ד) הוראות סעיף 38(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה יחולו רק על הסכמי משכנתה ועל הסכמי משכון שנכרתו מיום התחילה ואילך; ואולם לעניין הסכמי משכון או הסכמי משכנתה שנכרתו לפני יום התחילה, יקראו את סעיף 38(ג) כנוסחו ערב יום התחילה כאילו בסופו נאמר "לעניין סעיף זה, לא יראו כאילו פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיף זה אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף המשמעות הוויתור עליה."
20סעיף 56 לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 66) קובע:
"56. תחולה והוראות מעבר
(ו) הוראות סעיף 80(ב) ו-(ב-1) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 39 לחוק זה יחולו על ערעור שהוגש מיום התחילה ואילך.
21 סעיף 57(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(א). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(1) בסעיף 4א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 6(2) לחוק זה, במקום "58 ו-70" יקראו "ו-58";
22 סעיף 57(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(א). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(2) בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה, במקום "70," יקראו - לא ייקראו;
23 סעיף 57(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(א). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(3) סעיף 70 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 33 לחוק זה - לא ייקרא;
24 סעיף 57(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(א). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(4) בסעיף 74(ב) לחוק העיקרי, במקום "7א, 69ג עד 69יג ו-70" יקראו "7א ו-69ג עד 69יג;
25 סעיף 57(א) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(א). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(5) בסעיף 74יג לחוק העיקרי, המילים "לרבות מאסרו של החייב" - לא ייקראו;
26 סעיף 57(א)(ג) לחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 (ס"ח תשס"ט, 67) קובע:
"57(ג). הוראת שעה וחובת דיווח לכנסת
(ג) בתקופה שמיום התחילה ועד תום ארבע שנים ממועד זה ידווח שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שישה חודשים, על יישום הוראות פרק ז'2 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיפים 30 עד 34 לחוק זה, לרבות בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), ועל השפעתן על תשלום חובות בהליכי הוצאה לפועל.
27 סעיף 49 (ב)(ג)(ד) לחוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7) התשס"ט-2009 (ס"ח תשס"ט, 328) קובע לגבי תיקון חלק א פרט 10 ו-12 בתוספת השניה:
"49 תחילה ותחולה
(ב) תחילתו של שם החוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ותחילתם של סעיפים 1א, 2, 2א, 3, 4, 4יב, 4טו(א) ו-(ב), 4כב ו- 8(א) ו-(ג) לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 3, 4 , 5, 7, 8( 1) ו-(2), 10 ו- 11 לחוק זה, ושל סעיפים 14 עד 48 , ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010 ).
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל לא תחל לפעול אלא לאחר שנחתם הסכם קיבוצי המסדיר את זכויותיהם של עובדי מינהל מקרקעי ישראל.
(ד) אין בהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי למנוע את ביצוען של שאר הוראות חוק זה שאין להן השלכה על זכויות העובדים."
28 תחילה- (תיקון מס' 33- תשע"א)
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן יום התחילה).
29 הוראות מעבר (תיקון מס' 33- תשע"א)
(א) מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ומונה לתפקידו ערב יום התחילה ולאחר יום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט 2008 (בסעיף זה תיקון מס' 29), יראו אותו כאילו מונה לפי הוראות סעיף 3(א) לחוק זה, ויחולו לגביו הוראות החוק העיקרי והוראות חוק בתי המשפט, חוק שירות המדינה (משמעת), חוק לשכת עורכי הדין וחוק המרשם הפלילי.
(ב) מי שמכהן כרשם הוצאה לפועל ומונה לתפקידו לפני יום תחילתו של תיקון מס' 29
(1) לא יחולו לגביו, בתקופת המעבר, הוראות סעיפים 3 עד 3ד לחוק זה, והוראות חוק בתי המשפט, חוק שירות המדינה (משמעת), חוק לשכת עורכי הדין וחוק המרשם הפלילי; בתקופת המעבר ימשיכו לחול לגביו הוראות הדין שחלו ערב יום התחילה, בעניינים המוסדרים באותן הוראות; בסעיף קטן זה, "תקופת המעבר" התקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 29 ועד המועד הנקוב בסעיף 56(א) לתיקון מס' 29;
(2) יעבור לשמש, בתום תקופת המעבר, כרשם של בית משפט, ולא יחולו עליו הוראות סעיף 56(א) לתיקון מס' 29; ואולם, ביקש רשם הוצאה לפועל להמשיך בתפקידו כרשם הוצאה לפועל, ובקשתו אושרה, תחול עליו הוראת סעיף קטן (א) מיום שבקשתו אושרה.
(ג) מי שכיהן כממונה על רשמי הוצאה לפועל ערב יום התחילה, ימשיך לכהן בתפקידו עד יום תקופת כהונתו ויחולו לגביו הוראות סעיף 3(ב) ו-(ג) לחוק זה, כנוסחו ערב יום התחילה, ולא יחולו לגביו הוראות סעיף 3ג(ד) לחוק זה.
(ד) הוראות סעיף 80 לחוק העיקרי, יחולו על ערר, ערעור ובקשת רשות ערעור כאמור באותו סעיף שהוגשו ביום התחילה ואילך.
30 . תחילה (תיקון מס' 34 תשע"א)
תחילתו של סעיף 20א לחוק זה ביום ב' באב התשע"א (2 באוגוסט 2011).
31. תחילה (תיקון מס' 35- תשע"ב)
(א) תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 19א ו-19ב לחוק זה, עשרה חודשים מיום פרסומו של תיקון 35.
32. תחילה ותחולה (תיקון מס' 36 תשע"ב)
תחילתו של תיקון זה 30 ימים מיום פרסומו (בסעיף זה יום התחילה), והוא יחול על בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר שהוגשה ביום התחילה ואילך.
33. תחילה (תיקון מס' 37 תשע"ב)
תחילתו של תיקון זה 60 ימים מיום פרסומו.
34. הוראת מעבר (תיקון מס' 38 תשע"ב)
הוראות סעיף 3ב1 לחוק זה יחולו על רשם הוצאה לפועל שמונה לתפקידו לפני יום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-2008 , אשר תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל הסתיימה והוא מכהן כרשם בית משפט או כשופט בית משפט.
35. תחילה (תיקון מס' 38 תשע"ב)
תחילתו של תיקון זה ביום ז' באדר התשע"ב (1 במרס 2012).
_______________________________________________________________
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|